Reclaim the Streets

Reclaim the Streets, שחרור הרחובות (בתרגום מילולי לעברית: לתבוע בחזרה את הרחובות, ובקיצור: RTS) היא תנועה חברתית הטוענת שגורמים שונים - ובעיקר כלי רכב פרטיים ותאגידים מסחריים - השתלטו על המרחב הציבורי ומונעים מהציבור את השימוש החופשי בו. לכן הם קוראים להשבת הבעלות הציבורית על המרחב הציבורי.

הארגון הוקם בלונדון, אנגליה בשנת 1991, כשצמח מתוך מאהלי מחאה נגד תנועת כלי רכב ברחבי העיר. בראשיתו, התמקד הארגון במחאה נגד תנועת כלי רכב בערים, אך במהלך השנים השתנה מוקד הפעילות, מתוך תפיסה שיש לטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. הארגון הרחיב את מחאתו והפנה אותה כלפי השיטה הקפיטליסטית באופן כללי. הארגון הקפיד על שימוש במחאה לא אלימה.

אידאולוגיה

בבסיס הפעולה של התנועה עומדת ההנחה שמרחבים ציבוריים עירוניים - דוגמת כביש, צומת או כיכר - נועדו להכיל בתוכם מגוון רב של פעולות אנושיות ושל אינטראקציות בין-אישיות, באמצעותן נוצרת קהילה עירונית. השימוש במכוניות הופך את הרחובות מאתר מחיה לאתר מעבר - אופייה הסגור והמבודד של המכונית מונע אינטראקציה בין אישית, ובכך מרוקן את הרחובות מתוכנם.

לטענת הארגון, השימוש במכונית הוא נדבך אחד במכלול של הקפיטליזם הגלובלי, שמטרתו - הפיכת בני האדם ל'מכונות צרכניות'. הרחוב הוא מושג מפתח עבור התנועה, משום שלטענתם כאשר הרחוב מתקיים באופן שבו התקיים בעבר, הוא הופך למרחב לא-ממושטר, שאינו מיועד לצרכנות גרידא. בחשיבה הקפיטליסטית רחובות אינם אלא דרכי מעבר מאתר אחד לאתר אחר - מאתר המגורים לאתר העבודה, ממנו לאתר הצרכנות ולאתר הבידור. התנועה שואפת לשבור דפוס זה, ולהפוך את הרחובות לאתרים שמתקיימת בהם פעילות חברתית בפני עצמה.

צורת פעולה

נאמנה לעקרונותיה כתנועה אנרכיסטית, התנועה איננה מאורגנת באופן מרוכז, ואין לה הנהגה מרכזית וסניפים. פעולותיה הבינלאומיות של התנועה מתבססות על יוזמות מקומיות של פעילים, המקבלים הדרכה בסיסית דרך האינטרנט ומארגנים את ההפגנה בכוחות עצמם.

המחאה של RTS באה לידי ביטוי בדרך כלל כמסיבות ברחוב, או בכבישים מהירים כחלק מפעולה ישירה בלתי אלימה תוך כדי חסימה של תנועת המכונית הסדירה. RTS מצידם טוענים כי כלי הרכב הם אלו הגורמים לתאונות, ולהפרעה לסדר הציבורי התקין, ועל ידי השתלטות של הולכי רגל ורוכבי אופניים על הכביש הם למעשה משיבים את המרחב הציבורי לבעליו הראויים. האירועים מתקיימים בדרך כלל ללא תיאום מראש עם המשטרה או עם גורמים רשמיים אחרים, מתוך תפיסה שאזרחים אינם זקוקים לאישור כדי לצעוד ברחובות העיר, אך מספר ארגונים מקומיים חרגו מכלל זה והם מקיימים פעילות סדירה של מסיבות רחוב המתואמת מראש עם הרשויות.

בדרך כלל האירוע הוא בעל אופי של מסיבה המונית, עם מקומות משחק לילדים, אוכל בחינם, ומוזיקה. התנועה שואפת שהמסיבות יאורגנו על ידי משתתפיהן, תוך שכל אחד מהמשתתפים מביא עמו אביזר שעשוע, בלא שיהיה מוקד מרכזי במסיבה.

היקף הפעילות

מאז הקמתו של הארגון, בשנת 1991, התקיימו מאות מסיבות רחוב^[1]. עיקר פעילותו של הארגון היא בבריטניה ובמיוחד בלונדון, אך מאז שנת 1997 התקיימו מסיבות רבות בארצות שונות ברחבי אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה ואפריקה, וגם בתל אביב. מספר מסיבות אף הוכרזו כמסיבות בינלאומיות, והתקיימו בו זמנית בעשרות ערים ברחבי העולם.