תרומת דם
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. היסטוריה, היצע וביקוש, תרומת דם במדינות שהן לא ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. היסטוריה, היצע וביקוש, תרומת דם במדינות שהן לא ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תרומת דם היא לקיחה של דם מאדם לשם נתינתו או נתינת תוצריו, באמצעות עירוי דם, לאדם אחר. תרומת הדם בישראל מתבצעת במנות של 480 מ"ל + 3 מבחנות לבדיקת סוג הדם וכן שהדם אינו נגוע ב-HIV, בצהבת, או בעגבת.
עירוי דם הוא תהליך שבו מבוצעת העברת דם או מרכיביו מאדם בריא אל אדם הזקוק לתוספת לנפח הדם בשל דימום או למרכיבי דם מסוימים בשל ירידה באיכות הדם. מנות הדם לעירוי נלקחות מאנשים אחרים, באמצעות תרומת דם.
הגבלות רפואיות לתרומת דם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמירה על בריאות התורם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי שלא לפגוע בבריאות התורם, ניתן לתרום מדי שלושה חודשים.
תרומת הדם מותנית ברמת המוגלובין בין 12–16 לנשים ובין 13–18 לגברים, הנבדקת באמצעות דקירת אצבע.
שמירה על איכות הדם הנתרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהעברת הדם יש סיכון להעברת מחלות מהתורם לחולה, ועל כן כל מנות הדם נבדקות לפני שמשתמשים בהן. אולם ישנם מקרים נדירים בהן מנות דם נגועות בגורמים מחוללי מחלה אשר לא זוהו בבדיקות. בנוסף, בחלק מהמחלות, קיימים חלונות זמן בהן הבדיקות אינן רגישות דיין כדי לזהות נוכחות של גורמים מחוללי מחלה במנת הדם. על כן, בתרומות דם נהוג שלא לקחת דם מאנשים שיש סבירות גבוהה מהרגיל באוכלוסייה שהם נושאים בדמם גורמים מחוללי מחלה.
מצבים בהם לא ניתן לתרום:
- על התורם להרגיש טוב במשך שלושת הימים שלפני התרומה; אם לא מתקיים תנאי זה, התורם אינו יכול לתרום.
- נטילת תרופות מסוימות או סמים בהזרקה או בהסנפה.
- עבודה בזנות.
- חולי המופיליה.
- שהייה במדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של מחלת האיידס או ספגת המוח ("הפרה המשוגעת").
- עשיית קעקוע או עגיל בגוף בתקופה של שישה חודשים שלפני התרומה.
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים יכולים לתרום דם, אך מנת הפלסמה שנתרמה תוקפא למשך 4 חודשים ותיבדק לזיהוי מחלות העלולות לעבור בעירוי. אם התשובה שלילית, המנה תסופק לטיפול בחולים[1][2][3]. בישראל, הומוסקסואלים רשאים לתורם דם מאז 2018 לאחר תקופת דחייה של אי קיום יחסים של 12 חודשים. ביוני 2021 הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ כי יסיר את כל ההגבלות על תרומות דם הכוללים בשאלון תרומת הדם של מד"א את השאלה בנוגע לקיום יחסי מין בין גברים ובכך יתיר באופן גורף להומוסקסואלים לתרום דם – ללא קשר למועד האחרון שבו קיימו יחסים[4].
ההליך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך תרומת הדם (ומעט לאחריה) מוצב התורם בשכיבה. לקיחת הדם נמשכת כ-12 דקות בממוצע. על התורם להרבות בשתיית מים ושתייה מתוקה, וכן לאכול לפני התרומה ואחריה, כדי לשמור על נפח הדם והנוזלים בגוף, על רמת הסוכר בדם וכן גם על לחץ דם תקין לפני התרומה ובמהלכה. מנת דם סטנדרטית מכילה 420 מ"ל.
על מנת שלא יורגש מחסור במנות דם, נדרשים 40 תורמים לכל 1,000 איש באוכלוסייה.
יום תרומת הדם הבין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – יום תרומת הדם הבין-לאומי
יום תרומת הדם הבין־לאומי הוא מועד בין־לאומי של האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי המצוין מדי שנה ב-14 ביוני. ציון המועד החל בשנת 2004, ומטרתו היא העלאת מודעות לצורך בתרומת דם ברחבי העולם והכרת תודה לתורמי הדם. המועד נקבע ל-14 ביוני, יום הולדתו של הרופא והביולוג, זוכה פרס נובל קרל לנדשטיינר אשר ידוע בשל סיווג הדם.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל מנוהל בנק הדם על ידי מגן דוד אדום, שהוא הגוף המופקד על עריכתן של תרומות דם. בעיתות שבהן קיימים חוסרים מדם מסוג מסוים, מד"א שולח מסרונים לאנשים שתרמו דרכו דם בעבר ומבקש מהם להתנדב ולתרום דם כדי להשלים את המלאי.
לצד מגן דוד אדום פועל ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל, המביא חברים קבועים לתרומות דם לפי הצורך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מי יכול/לא יכול לתרום דם, באתר מד"א.
- ^ איתי גל, היסטוריה: ישראל מקבלת תרומות דם מהומואים ויוצאי אתיופיה, באתר ynet, 14 ביוני 2017
- ^ רותם אליזרע, מהפכה בתרומות הדם: מד"א ביטל ההגבלות להומואים, באתר ynet, 10 בינואר 2018.
- ^ השר ניצן הורוביץ מתכנן להסיר את כל ההגבלות על תרומות דם של הומואים, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2021
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.