שירות הביטחון האוקראיני
 סמל | |
 מטה הארגון בקייב | |
 דגל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
אוקראינה  |
| תחום שיפוט |
 אוקראינה |
| משרד אחראי | נשיא אוקראינה |
| תאריך הקמה | 20 בספטמבר 1991 |
| סוכנות קודמת | קג"ב |
| מטה מרכזי | קייב, רחוב וולודימירסקה 33 |
| עובדים | 43,500 איש, לרבות 35,200 אנשי צבא |
| תקציב |
35,088,223,200 הריבניה (נכון ל־2024) |
| שירות הביטחון האוקראיני | |
  | |
שירות הביטחון האוקראיני (אוקראינית: Служба безпеки України) הוא ארגון הביון והביטחון המרכזי באוקראינה הממונה על סיכול ריגול לאומי, הגנה על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית ומלחמה בטרור ומהווה נדבך חשוב במערך המודיעין והביטחון האוקראיני. הוקם בשנת 1991 כיורשו הישיר של האגף האוקראיני של ק.ג.ב. כפוף לנשיא אוקראינה ומפוקח על ידי הפרלמנט (הראדה העליונה).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בספטמבר 1991, הראדה העליונה הניחה את ההחלטה אודות שירותי הביטחון הלאומיים של אוקראינה, ההחלטה פירקה בעצם את הקג"ב האוקראיני וב-25 במרץ 1992, הראדה חוקקה את החוק "אודות שירות הביטחון האוקראיני" ומאוחר יותר חוקים נוספים שהסדירו את פעילות הארגון כממונה על חקירת פשעים חמורים, מאבק בפשע המאורגן, מאבק בשחיתות ואבטחת סודות מדינה.
מאז 1992 הייתה חלוקה ברורה בין המודיעין האזרחי שעליה הופקד שירות הביטחון האוקראיני והמודיעין הצבאי שעליה הופקד מינהל הביון הראשי במטכ"ל (GUR). עם זאת, עד 2005, בראש שירות הביטחון האוקראיני עמד איהור סמשקו, איש המודיעין הצבאי לשעבר. ב-2004 מחלקת המודיעין של הארגון אורגנה מחדש והפכה לסוכנות עצמאית בשם שירות הביון החיצוני של אוקראינה שאחראית לכל סוגי המודיעין באוקראינה. ארגון נוסף שהיה לעצמאי היה המינהל לאבטחת אישים באוקראינה (Управління державної охорони України).
שירות הביטחון האוקראיני מנהל מבצעי אכיפה משותפים עם הוועדה הממלכתית לענייני לאומיות והגירה (אוקראינית: Державний комітет України у справах національностей та релігій) במאבק נגד מהגרים בלתי חוקיים.
בשנת 2018 הארגון היה בין מארגני המוות המבוים של ארקדי בבצ'נקו.
באפריל 2020 ולרי שייטנוב, מבכירי הארגון נעצר והואשם בריגול לטובת רוסיה. בינואר 2021 השירות דיווח כי לכד במחוז חרסון סוכן שירות הביטחון הפדרלי הרוסי ששיתף פעולה עם המשרד לביטחון המדינה של הרפובליקה העממית של דונצק במטרה לעודד מחאות נגד השלטון בקייב.
מטרות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי החוק "אודות שירות הביטחון האוקראיני" הוגדרו מטרותיו הברורות של הארגון:
- הגנת ריבונות המדינה, הסדר החוקתי, והערך הטריטוריאלי, הכלכלי והמדעי של אוקראינה מפני פעילויות ריגול של שירותי ביון זרים (סיכול ריגול)
- מתן התרעה על פשעים נגד האנושות, טרור, פשע מאורגן ושחיתות
- פעילות ניתוח מודיעינית בשיתוף פעולה עם ההנהגה האוקראינית
ראשי שירות הביטחון האוקראיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| יבגני מרצ'וק | 1991 | 1994 | ראש שירות הביטחון האוקראיני הראשון |
| ולרי מאליקוב | 1994 | 1995 | |
| ולדימיר רדצ'נקו | 1995 | 1998 | |
| לאוניד דרקאץ' | 1998 | 2001 | |
| לאוניד דרקאץ' | 1998 | 2001 | |
| ולדימיר רדצ'נקו | 2001 | 2003 | קדנציה שנייה |
| איהור סמשקו | 2003 | 2005 | בתקופתו הופרדה מחלקת הביון מהארגון והפכה לסוכנות עצמאית |
| אולכסנדר טורצ'ינוב | פברואר | ספטמבר 2005 | |
| איהור דריג'שאני | 2005 | דצמבר 2006 | בתקופתו מחלקת הצפנה ומודיעין אותות הופרדה והפכה לסוכנות עצמאית |
| ולנטין נליבאיישנקו | 2006 | 2010 | |
| ולרי חורושקובסקי | 2010 | 2012 | |
| איהור קלינין | פברואר 2012 | ינואר 2013 | |
| אולכסנדר יאקימנקו | ינואר 2012 | פברואר 2013 | בתקופתו פרצו אירועי יברומאידן |
| ולנטין נליבאיישנקו | פברואר 2014 | יולי 2015 | קדנציה שנייה |
| וסיל הריצאק | יולי 2015 | מאי 2019 | קדנציה שנייה |
| איוואן בקאנוב | 22 במאי 2019 | 17 ביולי 2022 | בתקופתו התרחשה הפלישה הרוסית לאוקראינה. הודח בעקבות גל של עריקת סוכנים ואנשי ביטחון. |
| וסיל מאליוק | 18 ביולי 2022 | ממלא מקום |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון האוקראיני (באוקראינית)
שירות הביטחון האוקראיני, ברשת החברתית פייסבוק
שירות הביטחון האוקראיני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שירות הביטחון האוקראיני, ביישום טלגרם
שירות הביטחון האוקראיני, ברשת החברתית אינסטגרם
שירות הביטחון האוקראיני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- סוכנויות הידיעות, אוקראינה: סוכנים חמושים פשטו על נפטוגז, באתר ynet, 4 במרץ 2009
