שורש 6
מראה
亅部 (ג'וּאֶה בּוּ) |
---|
שורש 6, (Unicode: 4E85)
→ 乙部
二部 ←
|
סדר הכתיבה של ג'וּאֶה בּוּ (亅) |
פירוט |
משמעות: וו |
פיניין: Jué bù |
מספר קווים: 1 |
האנגול: 갈고리 |
שורש 6 או ג'וּאֶה בּוּ (בסינית: 亅部, פיניין: Jué bù) הוא השורש השישי של הכתב הסיני. פירושו "וו" והוא האחרון מבין 6 (מתוך 214 סה"כ שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מקו אחד בלבד.
במילון קאנגשי, יש 19 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
בסינית מפושטת, השורש הזה מוזג לשורש 2 - 丨. בטבלת אינדקס רכיבי התווים הסיניים ,亅מופיע כרכיב אינדקס קשור של丨. עם זאת, לעיתים קרובות הוא מושמט במילוני המיינסטרים, כולל שיאנדאי האניו צדיאן.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר קווים | תו |
---|---|
+0 | 亅 |
+1 | 了 |
+2 | 亇(=个->丨/個->人) |
+3 | 予 |
+5 | 争SC/JP (=爭->爪) |
+7 | 亊(= 事) |
+8 | 事 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
- Leyi, Li (1993). Tracing the Roots of Chinese Characters: 500 Cases. Beijing. ISBN 978-7-5619-0204-2.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
---|---|---|
קו אחד | ||
2 קווים | ||
3 קווים | ||
4 קווים | ||
5 קווים | ||
6 קווים | ||
7 קווים | ||
8 קווים | ||
9 קווים | ||
10 קווים | ||
11 קווים | ||
12 קווים | ||
13 קווים | ||
14 קווים | ||
15 קווים | 211 齒
| |
16 קווים | ||
17 קווים | 214 龠
|