מירוסלב קרלז'ה

מירוסלב קרלז'ה
Miroslav Krleža

צילום מ-1929
לידה	7 ביולי 1893 זאגרב, ממלכת קרואטיה-סלבוניה
פטירה	29 בדצמבר 1981 (בגיל 88) זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
מדינה	ממלכת הונגריה, יוגוסלביה הדמוקרטית-פדרלית, ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
מקום קבורה	בית הקברות מירוגוי
מקום לימודים	האקדמיה הצבאית לודוויקה
שפות היצירה	קרואטית, סרבו-קרואטית
זרם ספרותי	מודרניזם, אוונגרד
יצירות בולטות	Messrs. Glembay, The Return of Philip Latinowicz, Ballads of Petrica Kerempuh, Croatian God Mars, Flags
תקופת הפעילות	מ-1915
בן או בת זוג	Bela Krleža
פרסים והוקרה	star on Croatian Walk of Fame (2005) זר הזהב (1979) פרס הרדר (1968) פרס נין (1962) פרס בוטיוב הבינלאומי (1981) פרס אוסטריה לספרות אירופית (1975) מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול המסדר הגדול של המלך דמיטאר זבונימיר מסדר האחווה והאיחוד Vladimir Nazor Award מסדר גיבור העמל הסוציאליסטי בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

מירוסלב קרלז'ה (בקרואטית: Miroslav Krleža;‏ 7 ביולי 1893 – 29 בדצמבר 1981) היה סופר קרואטי שחי ופעל רוב חייו ביוגוסלביה, מחבר רומנים, נובלות, דרמות, פואמות ומסות. קרלז'ה נחשב לסופר הקרואטי החשוב ביותר במאה ה-20.

יצירתו הושפעה תחילה על ידי איבסן וסטרינדברג, ומאוחר יותר על ידי קרל קראוס, רילקה, דוסטויבסקי ופרוסט. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "שובו של פיליפ לטינוביץ", "אינני משחק יותר" או "הלווייה בתרזינבורג"^{[דרושה הבהרה]}.

הוא ייסד את המכון הלקסיקוגרפי בזאגרב, הנושא בימינו את שמו. נודע ביזימת מספר אנציקלופדיות ולקסיקונים ובעריכתם, לרבות "האנציקלופדיה היוגוסלבית". קרלז'ה כיהן כסגן יושב ראש האקדמיה היוגוסלבית למדעים ולאמנויות וכמזכיר הכללי שלה.

חייו

שנות ילדותו וצעירותו

מירוסלב קרלז'ה נולד בזאגרב, אז "ממלכת קרואטיה-סלבוניה" במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה מן המעמד הבינוני. למשפחתו היו אבות בעלי מוצא אצילי בצפון קרואטיה. אחרי שסיים חטיבת ביניים בבית ספר תיכון בזאגרב, בשנת 1908 נרשם לבית הספר לפרחי קצונה בעיר ההונגרית פץ'. החל משנת 1911 המשיך את הלימודים באקדמיה הצבאית לוביצאום בבודפשט.

בימי מלחמת הבלקן הראשונה של מדינות הבלקן נגד האימפריה העות'מאנית ניסה להגיע לבלגרד דרך פריז וסלוניקי בכוונה להתנדב לצבא הסרבי. אולם הסרבים דחו את בקשתו מתוך חשד שהוא מרגל וגירשו אותו חזרה לשטח אוסטרו-הונגריה. שם נחשב לעריק, וכעונש הורדה לו הדרגה ונאסר עליו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. בתקופה זו עבד בהוצאה לאור ופרסם יצירות ספרותיות ראשונות. אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסוף שנת 1915 גויס כחייל מן השורה לצבא האוסטרו-הונגרי ובשנת 1916 נשלח לחזית המזרחית בגליציה. בגלל מחלה שוחרר בסופו של דבר מהשירות הצבאי הקרבי ובסוף 1917 חזר לזאגרב. פרסם מאמרים על המצב העניינים בחזיתות המלחמה ופרסם ספרים. יחד עם מספר חברים מאוכזבים ממצוקת ארצם ומהישגי התנועה הסוציאל-דמוקרטית, השתתף בהקמת מסגרות ראשונות של התנועה הקומוניסטית בקרואטיה.

פעילותו הספרותית, העיתונאית והפוליטית

צילום מ-1953

פסל של הסופר בזאגרב

אחרי המלחמה עסק בכתיבה ספרותית, עבד כעיתונאי וכעורך בהוצאות לאור. בלט כאחד הנציגים החשובים של המודרניזם בספרות עמי הבלקן, תוך פיתוח מסורות מן המחזאות הסקנדינבית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מן הסימבוליזם הצרפתי והאקספרסיוניזם האוסטרי והגרמני. בשנת 1919 יחד עם אוגוסט צסארץ, קרלז'ה ייסד וערך את העיתון האוונגרדי "פאלמן" (להבה) שהטיף לרעיונות מהפכניים שמאליים ודחה את המיתוסים של התרבות השלטת בקרב הקרואטים והסרבים (כולל "תסביך וידובדאן"). שמו היה קשור גם לכתבי עת נוספים של השמאל הפוליטי והתרבותי הקרואטי – "קניז'בנה רפובליקה" (הרפובליקה הספרותית) (1923–1927), "דאנאס" (היום) (1934), ו"פצ'אט" (חותם) (1939–1940). בשנים 1918–1939 היה קרלז'ה חבר במפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית. בשנת 1939 אחרי פולמוס ממושך בנושאים ספרותיים ופוליטיים (פולמוס שנודע בשם "הסכסוך בשמאל הספרותי") עם עמיתים רבים למקצוע, שבראשם עמד מילובאן ג'ילאס, סולק משורות המפלגה בגלל השקפותיו הלא אורתודוקסיות ששללו את הריאליזם הסוציאליסטי ולא יכלו להתפשר עם הטיהורים הגדולים הסטליניסטים בברית המועצות. מי שניסה באותה תקופה לתווך מטעם המפלגה בין קרלז'ה ובין יריביו היה ה"קומיסר" יוסיפ ברוז טיטו.

במלחמת העולם השנייה שהה קרלז'ה בזאגרב, במדינה העצמאית של קרואטיה. הוא סירב לשתף פעולה עם ממשלת האוסטאשה הפשיסטית של אנטה פאבליץ', לא פרסם דבר ולא יצא להופעות פומביות. אחרי שנודע לו גורל חברו אוגוסט צסרץ שהוצא להורג בבית הכלא קרסטינץ, החליט שלא להצטרף לצבא הפרטיזנים בראשות טיטו.

אחרי המלחמה, הקרע בשנת 1948 בין המשטר של טיטו ובין ברית המועצות איפשר החזרת השפעתו של קרלז'ה בזירה התרבותית של יוגוסלביה המחודשת. אף שמילובן ג'ילס המשיך לראות בו "רוויזיוניסט", טיטו העניק לו את תמיכתו. בשנת 1947 קרלז'ה נבחר לסגן יושב ראש האקדמיה למדעים ולאמנויות של יוגוסלביה ובשנים 1958–1961 כיהן כיושב ראש איגוד הסופרים של יוגוסלביה. בשנת 1951 קרלז'ה ייסד את המכון הלקסיקוגרפי בזאגרב שפרסם שורה של אנציקלופדיות ולקסיקונים.

קברם של מירוסלב קרלז'ה ואשתו בלה במירוגוי, זאגרב

פרסים ואותות כבוד

• 1947 – סגן יושב ראש האקדמיה למדעים ולאמנויות של יוגוסלביה
• 1958–1961 – יושב ראש איגוד הסופרים של יוגוסלביה
• 1960 – יקיר העיר זאגרב
• 1979 – הפרס "עטרת הזהב" של הפסטיבל לשירה בסטרוגה, מקדוניה
• עיטור מסדר הכוכב הגדול של יוגוסלביה הסוציאליסטית
• תואר של גיבור העמל הסוציאליסטי של יוגוסלביה
• עיטור המסדר "אחווה ואחדות" של יוגוסלביה הסוציאליסטית
• עיטור המסדר על שם דמיטר זבונימיר של הרפובליקה הקרואטית (אחרי מותו)

הנצחה

• 1986 הוקם פרס יוגוסלבי לספרות על שם מירוסלב קרלז'ה
• המכון הלקסיקוגרפי הקרואטי בזאגרב קיבל את שמו

יצירות

המכון הלקסיקוגרפי על שם "מירוסלב קרלז'ה" בזאגרב

שירים

• (Lirika (1918 (ליריקה)

פאן

שלוש סימפוניות

• Knjiga Lirike (1932) (ספר ליריקה)
• Balade Petrice Kerempuha (1936) (בלדה של פטריצה קרמפוך)

נובלות

• Hrvatski bog Mars (1922) (האל הקרואטי מארס) מחוזר אנטי-מלחמתי
• Novele (1937) (נובלות)

רומנים

• Povratak Filipa Latinovicza (1932) (שובו של פיליפ לטינוביץ')
• Na rubu pameti (1938) (על קצה השפיות)
• Banket u Blitvi (1939) (משתה בבליטבה)
• Zastave (1969) (דגלים)

מחזות

• (1914) Legenda (אגדה) דרמה – feerie
• (1914) Maskarad
• (Kristofor Kolumbo (1917 (כריסטופור קולומבו)
• (1918) Kralevo
• Michelangelo Buonarroti (1918) (מיכלאנג'לו בואונרוטי)
• Golgota (1922) (גולגולתא)
• Gospoda Glembajevi (1928) גברת גלמבאי
• U agoniji (1928) בגסיסה
• Leda (1930) (לדה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מירוסלב קרלז'ה בוויקישיתוף

• ביוגרפיה קצרה באתר המכון הקרואטי ללקסיקוגרפיה על שם מירוסלב קרלז'ה
• יצירות של קרלז'ה ברשת -בשפה הקרואטית
• תמונות בארכיון הממלכתי בזאגרב
• מירוסלב קרלז'ה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מירוסלב קרלז'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מירוסלב קרלז'ה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מירוסלב קרלז'ה, באתר Discogs (באנגלית)