לסטריגונים

ספינותיו של אודיסאוס מותקפות על ידי הלסטריגונים, ציור קיר מהמאה הראשונה, Casa di via Graziosa, רומא

הלייסטריגונים (ביוונית עתיקה: Λαιστρυγόνες) הם שבט של נפילים אוכלי אדם המוזכרים במיתולוגיה היוונית.

על פי האודיסיאה, נקלע אודיסאוס לארץ הלייסטריגונים במהלך מסעו בחזרה לאיתקה. לאחר ביקורו באיולה, האי של איולוס, מקבל אודיסאוס מאיולוס במתנה שק עור ובו נכלאו רוחות השמיים, למעט רוח המערב שהייתה אמורה להביאם לאיתקה בשלום. מלחיו רודפי הבצע של אודיסאוס, שחושבים כי השק מכיל זהב, פותחים את השק כאשר אודיסאוס ישן, ומשחררים את הרוחות. מזג האוויר משתנה לרעה, ולאחר שישה ימים ולילות של ים סוער מגיעות 12 הספינות לארץ הלייסטריגונים.

רוב הספינות עוגנות בנמל צר, שמשני צדדיו עומדים צוקים נישאים. אודיסאוס הזהיר בוחר להשאיר את ספינתו מחוץ לנמל. הוא שולח שלושה אנשים לתור את הארץ. אלה פוגשים ילדה שמובילה אותם לבית הוריה, ענקים אוכלי אדם. האב, אנטיפטס, לוכד אחד מהסיירים ואוכלו. שני הנותרים נמלטים, אך עד הגיעם לספינות מתקבצים המוני לייסטריגונים על הצוקים שמעל הנמל, כשהם מיידים סלעי ענק בספינות, לוכדים את אנשי אודיסאוס ואוכלים אותם. ספינתו של אודיסאוס עצמו שעוגנת מחוץ להישג ידם, לא נפגעת ואנשי צוותה ניצלים. אודיסאוס מבתק בסכין את חבל העוגן, ובשיט מהיר מצליחים הוא ואנשיו להימלט מאימת השבט, וממשיכים ליעדם הבא - האי של קירקה.

בספרו של ג'יימס ג'ויס, יוליסס, הערוך במתכונת האודיסיאה, נקרא הפרק השמיני בשם לייסטריגונים. המוטיב המוביל בפרק הוא אוכל ורעב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לסטריגונים בוויקישיתוף

• לסטריגונים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.