לידיצה
| |||
 | |||
| אנדרטת "הילדים של לידיצה" | |||
| מדינה |
 צ'כיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | Václav Zelenka | ||
| תאריך ייסוד | 1318 | ||
| שטח | 4.74 קמ"ר | ||
| גובה | 343 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בכפר | 566 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 50°08′40″N 14°12′01″E / 50.1444444444444°N 14.2002777777778°E | ||
| http://www.lidice.cz | |||
לידיצה (בצ'כית: Lidice; בגרמנית: Liditz) הוא כפר בצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה), 22 ק"מ צפונית-מערבית לפראג, אשר הוחרב עד היסוד על ידי הנאצים ב־1942, כעונש קולקטיבי ראוותני על חיסולו של ריינהרד היידריך. ב־1947 נבנה הכפר מחדש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר הוזכר לראשונה בכתב בשנת 1318. לאחר תיעוש האזור עבדו תושבי הכפר במכרות ובמפעלי התעשייה של הערים הסמוכות קלאדנו (אנ') וסלאני (אנ').
השמדת הכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]היידריך היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) וזכה בכינוי "מגן בוהמיה", על שום חלקו בהשתלטות הגרמנית והסיפוח הגרמני של החבל הצ'כי בוהמיה בשנת 1939. בתאריך 29 במאי 1942 ארבו לוחמי המחתרת הצ'כית יוזף גבצ'יק ויאן קוביש למכוניתו של היידריך באזור הולשוביצה, בעת שהיה בדרכו לפראג, בירת צ'כיה. שני הלוחמים אומנו בבריטניה והוצנחו בדצמבר 1941 בצ'כיה כחלק ממבצע אנתרופואיד. הם זרקו רימון יד על מכוניתו של היידריך ופצעו אותו קשות. כעבור מספר ימים, ב-4 ביוני 1942, הוא מת כתוצאה מזיהום בפצעיו.
בעקבות ההתנקשות הורה קורט דליגה, שנתמנה ליורשו של היידריך כ"סגן הפרוטקטור", על פעולת עונשין נגד תושבי הכפר - הריסתו והוצאת תושביו להורג. ב-10 ביוני 1942 הגיעו עשר משאיות עם חיילים גרמנים אל הכפר, אשר היה ידוע בהתנגדות תושביו לכיבוש הנאצי ונחשד כמקום מסתור לפרטיזנים מקומיים. החיילים כיתרו את הכפר והטילו עליו סגר מוחלט. לאחר מכן הם הוליכו את כל הגברים (מעל גיל 15), 173 במספר (ועוד 11 בימים הבאים), אל מאחורי אסם וירו בהם בקבוצות של עשרה בכל פעם. הנשים, 190 במספר, נשלחו אל מחנה הריכוז וההשמדה רבנסברוק. חלקן נרצחו בגזים וחלקן נספו בשל תנאי המחנה הקשים. רק בודדות שרדו. 82 מילדי לידיצה נשלחו למחנה השמדה חלמנו שם נרצחו בגז. מספר ילדים אחרים אשר נמצאו "מתאימים מבחינה אתנית", נשלחו לתוכנית להשבחת הגזע (לבנסבורן), שנועדה לחנכם על פי עקרונות תורת הגזע כדי שיוכלו לתפקד כארים.
לאחר שהכפר רוקן מבני אדם, כל בתיו פוצצו, ואדמתו יושרה ונזרעה. שם הכפר נמחק מכל המפות הגרמניות.
כפר נוסף, לז'אקי, הוחרב גם הוא באותה שיטה בדיוק.
תגובת העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעמולה הנאצית פרסמה בגאווה את השמדת לידיצה, בניגוד לפעולות טבח אחרות ברחבי אירופה אותן שמרה בסוד. עקב כך, עניין הטבח התפרסם במהירות במדינות בעלות הברית, ובבריטניה אף הופק עליו סרט ("הכפר הדומם", The Silent Village) תוך חודשים בודדים ביוזמת אביגדור דגן. ערים רבות ברחבי העולם אימצו את השם "לידיצה". ב־1947 הונחו יסודות חדשים לכפר, ולאחר מספר שנים הוא שוקם והפך לכפר בן 150 בתים, בעיקר הודות לתרומות מצ'כיה ומחוצה לה. כיום משמש הכפר אתר הנצחה תרבותי לאומי של צ'כיה, הכולל מוזיאון.
שנתיים בדיוק לאחר הטבח בלידיצה, ב-10 ביוני, אירע גם טבח בכפר היווני דיסטומו ובכפר הצרפתי אורדור-סור-גלאן, כך שב-10 ביוני נערכות במקביל אזכרות בשלושת המקומות.
הקמה מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום המלחמה חזרו לכפר 153 נשים ו-17 ילדים. הם שוכנו בכפר החדש באותו שם שהוקם בסמוך לכפר ההרוס. לשיקום הכפר סייעו תרומות שנאספו בסטפורדשייר שבאנגליה, תחת הסיסמה "Lidice Shall Live" ("לידיצה תחיה"). חלקו הראשון של הכפר החדש הושלם ב-1949.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ללידיצה יש ברית ערים תאומות עם:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לידיצה (בצ'כית)
- אתר ההנצחה (צ'כית, אנגלית, גרמנית, רוסית)
- סיפור הפקתו של "הכפר הדומם" (אנגלית), אתר רדיו פראג
- תמירה צדקיהו, לידיצה: ביקור ב"כפר המת" של צ'כיה, באתר ynet, 27 בינואר 2013
- אבישי אלבוים. לידיצה, נשיא ארצות הברית רוזוולט ושתיקת העולם הדמוקרטי על רצח יהודים. בלוג "עם הספר"
- לידיצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לידיצה (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
- Lidice: לידיצה: השמדת עיר צ'כית באתר encyclopedia.ushmm.org (באנגלית)
