כמוש
מצבת מישע - מצבת זיכרון לכמוש שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון | |
תפקיד | אל המלחמה |
---|---|
תרבות | מיתולוגיה כנענית |
אלים מקבילים | ארס (יוון) |
כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,[1] באמורית בתעתיק אכדי: ka-mi-iš, שחזור: kamiš,[1] באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ,[1] במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש[2]) היה האל הלאומי של מואב. עוד מימי העיר הכנענית אֶבְּלָה הוא ידוע בשם "כמיש". המואבים עבדו את כמוש עד לתקופה הפרסית. עדויות שונות לשם האל, המעידות על פרטי מידע שונים, מעידות כנראה על צורות שונות מאוד של האל ואולי אף על קשר רופף מאוד בין הדמויות השונות של האל כפי שעולה מהעדויות.[1]
בתקופת הברונזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמוש ידוע כבר מימי כתבי אבלה, שם החודש הרביעי בלוח השנה קרוי על שמו.[1] האל כמוש ידוע גם משמות תיאופוריים אמוריים ואכדיים, וכן ממילון אמורי–אכדי המתוארך לימי עמורפיא (חמורבי) או רים־סין הראשון, בו מוקבל כמוש (Kamiš) בטור המלים האמורי לאל אאה (או אנכי) בטור המלים האכדי.[1] ברשימת אלים אחרת הוקבל האל כמוש (Kammuš) לנרגל.[1]
יש המשערים שהעיר כרכמיש נקרא על שם כמוש.[1]
מאוחר יותר מופיע בשירת אוגרית האל "טֿטֿ ו כמתֿ" (העיצורים הפרוטו־שמיים שהשתמרו באוגריתית ומופיעים בשם זה מתעתקים לעברית כ"צץ־וכמש"): בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לצץ־וכמוש מוקדש הקטע השביעי מבין קטעים אלה, ומעונו הנזכר בלוח הוא "חרית".[1][3] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכר שוב האל צץ־וכמוש, ללא זוג.[4] צץ־וכמוש מוזכר גם בטקסט אוגריתי נוסף, במסגרת לחש הקשור בלויתן נחש מיתולוגי ובגירוש, בו נזכרים אלים אחרים.[5]
בתקופת הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברזל היה כמוש האל הלאומי של מואב.
ארכאולוגיה וממצאים אפיגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתובת מקיר-מואב, שנמצאה בבית בכרכ שבירדן, מתואר שמישע מלך מואב הקדיש מבער לכמוש.[6]
בתעודות אשוריות נזכרים שמות של מלכי מואב המורכבים ביסוד כמוש: כמשנדב, בימי סנחריב, ומלך נוסף ששמו מתחיל ביסוד כמוש, בימי אשורבנפל. שמות עם היסוד כמוש נמצאו בחותמות במספר חפירות ארכאולוגיות: כמש צדק, כמשיחי, כמשעם וכמשאל. השם כמשפלט מופיע בפפירוס ארמי ממצרים מן התקופה הפרסית. המלים עבד כמוש מופיעות בכתובת ארמית ממואב מסוף התקופה הפרסית.[7]
במצבת מישע כמוש מוזכר מספר פעמים:[8]
- בשורה שלוש מציין מישע שבנה במה לכבודו - ”וָאַעַש הַבָּמָת(הבמה) זֹאת לִכְמֹש בַּקִרְחֹה (מצודת העיר) בָּמַ[ת יֵ]”
- בשורות חמש ושש הוא מיחס את שעבודו לישראל לכעסו של כמוש - ” עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְצֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה (הוא אחאב) וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב ”
- במספר מקומות מיחס מישע את ניצחונותיו לחסדו של כמוש, לדוגמה: ”וַאֶלְתָחֵם (ואלחם) בַּקִר (בעיר) וַאֹחֲזֶהָ (ואחזתי בה), וַאֶהֱרֹג אֶת כָּל הָעָם [..מ ] הַקִרְיָת לִכְמֹש וּלְמֹאָב”
- ולכבוד כמוש הוא תופס שבויי מלחמה ”. וָאֵשְבְּ (שביתי) מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת”
שמות תיאופוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שמות תיאופוריים המורכבים מן השם כמוש: כמוש-נדב, כמוש-עם, כמוש-אל. ניתן להשוות אותם לשמות תיאופוריים יהודאיים כגון יהונדב, יואל (יהו-אל), גבריהו, מיכיהו, חזקיהו, ירמיהו, המורכבים מן השם יהוה. כמה שמות אנשים מואבים מורכבים ביסוד כמוש. בכתובת מישע מופיע הצירוף "עשתר-כמֹש". יש מי שסובר שהשם עשתר מורה כאן על בת זוגו של כמוש - צירוף זוג אלוהויות של זכר ונקבה; לפי דעות אחרות יש כאן מעין זיהוי של כמוש עם האל הזכר עשתר (אל כוכב השחר - נוגה)[7].
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסופר במלכים ב', מישע מלך מואב אף הקריב את בנו הבכור לכמוש על החומה (ג', כז). חלק מן הפרשנים סבורים שהוא הקריב את בנו של מלך אדום.[דרוש מקור][9]
במקרא מכונה מואב ”עַם כְּמוֹשׁ” (במדבר כ"א, כט), כפי שישראל מכונים "עם ה'", אם כי המקרא מתאר אותו לגנאי כ”שִׁקֻּץ מוֹאָב” (מלכים א' י"א, ז), כלומר מוקצה.
במקרא מסופר שבהשפעת נשותיו המואביות בנה שלמה במה לכמוש, במקביל לבמת המולך: ”אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן” (מלכים א' י"א, ז) אם כי על פי פרשנות חז"ל לא שלמה בנה את הבמות אלא נשותיו אלא שמכיוון שלא מחה בנשיו שניסו להחטיאו, נקראת על שמו (מסכת שבת, דף נ"ו, עמוד ב'). את הבמות הרס יאשיהו בעת הרפורמה הדתית (מלכים ב, כ"ג, יג).
נראה שבני עמון עבדו באופן חלקי את כמוש, כפי שבני מואב עבדו בין השאר את האל העמוני מלכום. בדבריו של יפתח הגלעדי אל מלך עמון הוא אומר: "הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש" (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ד).
חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכילתא דרשב"י יש התייחסות להבדל באיסור עבודה זרה, בין הכתוב "לא תשתחווה להם" ("השתחויה בכלל") לבין "ולא תעבדם". בין הדוגמאות לעבודה זרה מובא: "שלא יעבוד עבודה זרה, בדרך עבודתה כגון ... או יקריב שערו לכמוש...[10]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Müller, Hans-Peter. "Chemosh." Pages 186-189 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כמוש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כרמית מזרחי, אהיה אשר אהיה: בעקבות אלוהי אבותינו
- כמוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale Vol. 116, 2022, עמ' 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
- ^ KAI 181 (מצבת מישע), KAI 306 (הכתובת מקיר-מואב)
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682–693 – לוח UT 607 = KTU2 1.100
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608 = KTU2 1.107
- ^ KTU2 1.82 (ראו André Caquot, Un recueil Ougaritique de formules magiques: KTU 1.82, SEL 5, 1988, עמ' 42–43)
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות: מימי בית-ראשון וראשית בית-שני. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג 1992, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; 007)
- ^ 1 2 בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ד : כבד - מלתחה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1962
- ^ פירוש לפי - יעקב מדן, כתובות מפרשות בתוך: "בעיני אלוהים ואדם : האדם המאמין ומחקר המקרא", פרדס הוצאה לאור, 2017 עמוד: 459
- ^ תשובות רב האי גאון (לבני קאבס, עמ' 153) ובפירוש הרד"ק (מלכים ב' פרק ג' פסוק כז), שתי פרשנויות שונות על אותו בסיס, האחת בשם אביו והאחרת בשם אחיו.
- ^ מכילתא דרשב"י כ, באתר ויקיטקסט
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב |