דב כרמי

דב כרמי
לידה	1905; אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה	14 במאי 1962 (בגיל 57 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת גנט; בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ;
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	ראו בהמשך
פרסים והוקרה	פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז
צאצאים	רם כרמי, עדה כרמי-מלמד

רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, אפריל 2008

דב כרמי (1905 – 14 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

ביוגרפיה

כרמי נולד באודסה שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה), ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1921. הוא החל בלימודי אמנות בבצלאל ועסק רבות בציור אך משיכתו לתחום האדריכלות הביאה אותו ללמוד את המקצוע. הוא השלים את השכלתו בשנת 1930 באוניברסיטת גנט שבבלגיה.

נשא לאישה את חיה, בת חיים מקלב, בנו של מרדכי מקלב, איש העלייה הראשונה ומראשי אנשי הציבור בפתח תקווה.

עד שנת 1932 עבד בירושלים עם מאיר רובין, ולאחר מכן עבר לתל אביב ופעל בשותפות עם אליהו פיטלסון עד 1936 ועד 1940 עם צבי ברק. הוא עבד בשותפות עם מספר אדריכלים נוספים, בעיקר בתל אביב, ותכנן במהלך הקריירה המקצועית שלו יותר ממאתיים מבנים. בשנות השלושים והארבעים תכנן בעיקר בתי מגורים בתל אביב, אך גם כאלה ברמת גן ובירושלים. בהמשך תכנן מבני משרדים ומבני ציבור כשהבולטים שבהם היו היכל התרבות (בשיתוף האדריכל זאב רכטר) ובית הוועד הפועל של ההסתדרות.

סגנונו העיקרי של כרמי היה מודרניסטי, והוא השפיע רבות על דור של אדריכלים ישראלים. התמחותו הייתה ביצירת פרופורציות הרמוניות, מתוחכמות ועדינות ששילבו בין צורת הבניין ובין פרטיו (פתחי חלונות, מרפסות, כניסות).

כרמי זכה בפרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957, והיה הראשון שקיבל את הפרס בתחום זה. מאוחר יותר קיבלו את הפרס גם שני ילדיו, האדריכלים רם כרמי (ה'תשס"ב) ועדה כרמי-מלמד (ה'תשס"ז). נכדתו, יעל מלמד, בתה של עדה כרמי-מלמד, היא מפיקה ישראלית-אמריקאית, זוכת פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר לשנת 2012.

נפטר מהתקף לב ונקבר בבית הקברות קריית שאול.^[1]

בשנת 2010 נערכה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו תערוכה רטרוספקטיבית לכרמי. ב-2018 פרסמה בתו, עדה כרמי-מלמד את הספר "אבא שלי, דב כרמי" המציג עבודות נבחרות שיצר בלוויית טקסטים קצרים ואישיים.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.^[2]

מבנים בולטים בתכנונו

בית מקס ליבלינג, רחוב אידלסון 29, 1936
בית הספר הארמני, רחוב יפת 44, יפו, 1937
בית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, תל אביב (בשיתוף חבר אדריכלים), 1956, על תכנון זה זכה בפרס רוקח
בית הדר-דפנה (רחוב שאול המלך), תל אביב (בשיתוף רם כרמי)
היכל התרבות, תל אביב (בשיתוף זאב רכטר ויעקב רכטר), 1953
בניין המינהלה ואודיטוריום וייז, האוניברסיטה העברית קמפוס גבעת רם, ירושלים (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), 1957
ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תל אביב (בשיתוף זאב רכטר ויעקב רכטר), 1955
בית ישראל בר-שירה (בניין מגורים בשדרות בן-גוריון 33), תל אביב (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), 1959
בית ספר אורט סינגלובסקי (שכונת יד אליהו), תל אביב, 1958
בניין הפרלמנט בפריטאון, סיירה לאון (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), 1956
בית הסופר (רחוב קפלן 6), תל אביב, 1957
בית קליר (בתי מגורים פרטיים), סביון ורמת גן (בשיתוף צבי מלצר, יצחק דנציגר ורם כרמי), 1958
בית אל על (רחוב בן-יהודה), תל אביב, 1958
משכן הכנסת, ירושלים (בשיתוף יוסף קלרוויין, שמעון פובזנר ורם כרמי), 1959
בניין מגורים (רחוב זלוציסטי), תל אביב (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), 1959
בלוק מגורים, שיכון לדוגמה, באר שבע (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), 1959
מכון התקנים הישראלי, תל אביב (בשיתוף צבי מלצר ורם כרמי), שנות ה-60
בית בת שבע רוטשילד (נהרס), תל אביב (בשיתוף צבי מלצר, רם כרמי ויצחק דנציגר), 1962

ראו גם

ערכים על מבנים ואתרים שתכנן דב כרמי

לקריאה נוספת

ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994. ISBN 965-05-0724-8 (הספר בקטלוג ULI)
עדה כרמי-מלמד, אבא שלי, דב כרמי, הוצאת ידיעות ספרים והוצאת בבל, 2018. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דב כרמי בוויקישיתוף

חתני פרס ישראל תשי"ז, דבר, 5 במאי 1957
האדריכל דב כרמי, דבר, 15 במאי 1962
האדריכל דב כרמי, ז"ל, מעריב, 15 במאי 1962
צבי אלגת, נתייתם שולחנו של דב כרמי, מעריב, 16 במאי 1962
אסתר זנדברג, חיבוק דב: רטרוספקטיבה לאדריכל דב כרמי, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2010
עדה כרמי-מלמד, וילה זקס: חצר ים תיכונית בווריאציה מודרנית, באתר Xnet,‏ 5 בדצמבר 2011
מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית הסופר בתכנון אדריכל דב כרמי, באתר 'חלון אחורי', 9 ביולי 2016
מיכאל יעקובסון, סיבוב בבניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים בתכנון דב ורם כרמי וצבי מלצר, באתר 'חלון אחורי', 16 ביולי 2016
מיכאל יעקובסון, נוח ואלגנטי כמו שעון שווייצרי: ביקור במעון השגריר ברמת גן, באתר Xnet‏, 21 באוקטובר 2017
מיכאל יעקובסון, 'אני מקנאה בחוש הפרופורציה שלו', אומרת עדה כרמי על אביה דב, באתר Xnet‏, 24 במרץ 2019
מיכאל יעקובסון, סיבוב ברחוב אדם הכהן 10 בתכנון דב כרמי, באתר 'חלון אחורי', 15 ביוני 2019
דב כרמי: האדריכל שעמד על המשמר ולא התפתה לאופנות, באתר ‏מאקו‏, 17 בינואר 2019
מנחה לדב כרמי, פורסם על פי כתב יד מאת מיכאל קון באתר 'חלון אחורי', 6 באפריל 2019
מיכאל יעקובסון, סיבוב ברחוב רופין 51 בתכנון דב כרמי, באתר 'חלון אחורי', 8 בינואר 2020

הערות שוליים

^ האדריכל דב כרמי, דבר, 15 במאי 1962
^ מדריך הרחובות באתר עיריית תל אביב-יפו

[1] האדריכל דב כרמי, דבר, 15 במאי 1962

[2] מדריך הרחובות באתר עיריית תל אביב-יפו

[1]

[2]

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)