לדלג לתוכן

בבא מציעא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם

בָּבָא מְצִיעָא[1] הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה. פירוש השם בארמית הוא "השער האמצעי", כאשר לפניה נמצאת בבא קמא – השער הראשון, ולאחריה בבא בתרא – השער האחרון.

חלוקת מסכת נזיקין לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני – עשרה פרקים בכל מסכת – כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 118 דפים.

מסכת בבא מציעא ככלל עוסקת בתביעות וטענות שבין אדם לחברו שלא מחמת נזק, כגון דיני אבידה ומציאה, דיני שומרים ואחריותם, דיני הלוואות, אונאה, ריבית ושכירות.

חלוקת המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאירי מחלק את ענייני המסכת לשמונה חלקים:

  1. דיני מציאה והשבת אבידה[2]
  2. דיני פיקדון וחיוב השומרים[3]
  3. ענייני הקנאה של מטלטלין, קנין כסף וחליפין, ודיני אונאה במקח וממכר[4]
  4. דיני ריבית[5]
  5. דיני שכירות חפצים ופועלים[6]
  6. דיני שכירות בתים[7]
  7. דיני קבלנות, פרעון שכר שכיר, והנוטל משכון מחברו[8]
  8. דין בית משותף[9]

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שנושאיה המרכזים של המסכת הם בטענות ופקדונות, דיני שכירות דיני השואל והשכיר, ראוי לחבר אותה אחרי דיני הנזיקין שבמסכת בבא-קמא, כמו שעשתה התורה שאחרי דיני חבלות[10] ודיני שור[11], בור[12] והבער[13], דיברה על דיני ארבעה שומרים[14].

פרקי המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. שנים אוחזין בטלית (שמונה משניות[15]) – דיני חלוקת מציאה.
  2. אלו מציאות שלו (אחת עשרה משניות) – הלכות השבת אבידה.
  3. המפקיד אצל חברו (שתים עשרה משניות) – דיני פקדון.
  4. הזהב קונה את הכסף (שתים עשרה משניות) – התייחסות לשערי מטבעות, דיני ממון "חריף" וממון שאינו "חריף" והיחס ביניהם; דיני אונאה.
  5. איזהו נשך (אחת עשרה משניות) – הלכות ריבית.
  6. השוכר את האומנין (שמונה משניות) – דיני שכירות, פועל שביטל עבודה שהוזמנה.
  7. השוכר את הפועלים (אחת עשרה משניות) – חובות מעביד לפועליו ובכללם היתר אכילת פועל. בגמרא יש הרחבה על דמותו של רבי אלעזר בנו של רשב"י והרחבה על דמותם של רבי יוחנן וריש לקיש.
  8. השואל את הפרה (תשע משניות) – שואל ומשאיל וענייני שכירות בתים
  9. המקבל שדה מחברו (שלוש עשרה משניות) – ענייני קבלנות, אריסות, חכירות ומצרנות. כמו כן עוסק הפרק בדיני פרעון, שכר שכיר ודיני הבא למשכן את חברו.
  10. הבית והעלייה (שש משניות) – נושא פרק זה הוא שותפות, המשך לנושא זה יש בפרק הראשון במסכת הבאה במשנה (מסכת בבא בתרא).

בסה"כ יש במסכת 101 משניות.

סוגיות מפורסמות במסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט משנה, מסכת בבא מציעא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת בבא מציעא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ בכתב יד ליידן של התלמוד הירושלמי נקראת המסכת "בבא מיצעא".
    2. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק א'פרק ב'
    3. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ג'
    4. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ד'
    5. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ה'
    6. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ו',פרק ז' ומקצת פרק ח'
    7. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ח'
    8. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ט'
    9. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק י'
    10. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים י"חכ"ז
    11. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים כ"חל"ב, ל"הל"ו.
    12. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים ל"גל"ד
    13. ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוקים ד'ה'
    14. ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ו' ואילך.
    15. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    16. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ב', עמוד א'
    17. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו', עמוד א'דף ז', עמוד א'
    18. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ', עמוד א'
    19. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'
    20. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"א, עמוד ב'
    21. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ח', עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ח, עמוד א'