לדלג לתוכן

אנט בנינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנט בנינג
Annette Bening
לידה 29 במאי 1958 (בת 66)
טופיקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו
  • San Diego Mesa College
  • תיכון פטריק הנרי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וורן בייטי (12 במרץ 1992–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלה ביטי, איזבל ביטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנט פרנסין בנינגאנגלית: Annette Francine Bening; נולדה ב-29 במאי 1958) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית, זוכת שני פרסי גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך ופרס BAFTA. כמו כן, הייתה מועמדת לארבעה פרסי אוסקר.

בנינג נולדה בטופיקה שבקנזס שבארצות הברית, הוריה הם שירלי קת'רין (לבית אשלי), זמרת, וארנט גראנט בנינג איש מכירות ויועץ להדרכת מכירות. לבנינג אחות בשם ג'יין ושני אחים, בראדלי וביירון. משפחתה של בנינג עברה לגור בוויצ'יטה, שם בילתה את מרבית ילדותה, לאחר מכן עברה משפחתה לסן דייגו לצורך עבודתו של אביה.

בנינג החלה את צעדי המשחק הראשונים שלה בתיכון "הנרי פטריק" שם שיחקה בתפקיד ראשי במחזמר "צלילי המוסיקה" ולאחר מכן עסקה בבישול ובצלילה.

בנינג למדה במכללת סן דייגו מסה ולאחר מכן באוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו שם רכשה תואר אקדמי בתחום התיאטרון. בזמן לימודיה באוניברסיטה הצטרפה לחברת שחקני התיאטרון "חממת התיאטרון האמריקאי", ובאותה העת ביססה עצמה בתחום התיאטרון ואף השתתפה במספר מחזאות שייקספיריים.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה לפתח את יכולות המשחק שלה על בימת התיאטרון עברה בנינג לניו יורק שם השתתפה במספר הצגות אוף ברודוויי, ביניהן "המולות חופיות". את הופעתה הראשונה בתחום הטלוויזיה ערכה בסדרה מקומית בשם "המצוד אחר קלוד דאלאס". את התפקיד הקולנועי הראשון שלה קיבלה ב-1988, בקומדיה לצידו של דן אקרויד "העולם הגדול והרחב". שנה לאחר מכן הופיעה בדרמה של מילוש פורמן, "הפיתויים האסורים של ואלמונט", לצידו של קולין פירת'[1].

בשנת 1990 שיחקה בנינג במותחן הפשע "הנוכלים" שם גילמה את מרי לנגטריי, חברתו של רוי דילון (ג'ון קיוזאק). על תפקידה בסרט השלישי שעשתה מעולם קיבלה בנינג מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ומועמדות לפרס באפט"א. בשנה שלאחר מכן קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמת הפשע הביוגרפית זוכת 2 פרסי האוסקר של בארי לוינסון, "באגסי", שם גילמה את וירג'יניה היל, כוכבת קולנוע מצליחה ומאהבתו של הגנגסטר הנודע באגסי סיגל, המוכר בכינויו "באגסי" (וורן בייטי)[2][3]. בנוסף שיחקה בנינג לצידו של האריסון פורד בדרמה "בנוגע להנרי"[4].

ב-1995 גילמה בנינג את דמותה של המלכה אליזבת וודוויל, אשתו של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה, בדרמת המלחמה המועמדת ל-2 פרסי האוסקר, "ריצ'רד השלישי". כמו כן הופיעה בדרמה הקומית של רוב ריינר, "הנשיא מאוהב", לצידם של מייקל דאגלס ומרטין שין. בסרט זה גילמה את סידני אלן וויד, פעילת איכות הסביבה, המנהלת מערכת יחסים עם נשיא ארצות הברית. על תפקידה בסרט קיבלה בנינג מועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב. לאחר מכן השתתפה בקומדיה הבדיונית של טים ברטון, "הפלישה ממאדים", לצד ברוס ויליס, ודנזל וושינגטון בדרמת הפעולה "המצור".

בנינג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, 2005

ב-1999 הופיעה בנינג בתפקיד ראשי בדרמה זוכת 5 פרסי האוסקר של סם מנדס "אמריקן ביוטי"[5]. בסרט שיחקה את תפקידה של קרולין ברנהם, אישה קרה ויומרנית שדאגתה נתונה למה שהשכנים יחשבו ופרט לכך ולקריירה שלה דבר לא מטריד אותה, בוודאי לא מערכת היחסים הרעועה שלה עם בעלה, לסטר (קווין ספייסי)[6]. על תפקידה בסרט קיבלה בנינג את פרס באפט"א ומועמדות שנייה לפרס האוסקר, הפעם בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אותו הפסידה להילרי סוונק. על תפקידה קיבלה בנינג גם מועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב[7].

ב-2004 זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמה הקומית "להיות ג'וליה" לצידו של ג'רמי איירונס. בסרט גילמה בנינג את ג'וליה לאמברט, שחקנית התיאטרון המתחילה לסבול מהתמוטטות עצבים בהגיעה לגיל הארבעים[8]. על משחקה בסרט קיבלה מועמדות שלישית לפרס האוסקר, בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר אותה הפסידה גם כן להילרי סוונק[9].

ב-2005 קיבלה בנינג מועמדות לפרס אמי ומועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמת המתח "גברת האריס". בסרט גילמה את ג'ין האריס, אישה שהואשמה ברצח דוקטור הרמן טרנהאור (בן קינגסלי), גבר איתו חיה במשך 14 שנה.

ב-2006 שיחקה בדרמה הקומית "לרוץ עם מספריים", על תפקידה בסרט זה קיבלה מועמדות שישית לפרס גלובוס הזהב[10].

ב-2010 זכתה בנינג בפעם השנייה בקריירה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי על הופעתה בדרמה הקומית "הילדים בסדר" בתפקיד מומחית הגינקולוגיה הלסבית ניק[11]. ב-2011 זכתה על כך בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע. את פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לו הייתה מועמדת הפסידה לפייבוריטית של אותה השנה נטלי פורטמן[12].

ב-2015 שיחקה לצד אל פצ'ינו בסרט "דני קולינס", על זמר רוק מזדקן שמכתב מפתיע משנה את חייו[13].

ב-2017 שיחקה בקומדיית הדרמה של הבמאי מייק מיילס, "נשות המאה ה-20", לצד גרטה גרוויג, בילי קרודופ ואל פנינג[14].

ב-2018 שיחקה בשלושה סרטים, "השחף" - דרמה היסטורית שביים מייקל מאייר, "כוכבים חיים לנצח" - סרט ביוגרפי על חייה של השחקנית גלוריה גראהם שביים פול מקגיגן[15], ו"החיים האלה" דרמה שביים דן פוגלמן[16].

ב-2019 שיחקה בסרט "קפטן מארוול" את מאר-וול.

בשנת 2024 שיחקה בתפקיד ראשי בסדרה "תפוחים לעולם לא נופלים", בשירות הזרמת המדיה "Peacock".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 נישאה בנינג לכוריאוגרף סטיבן וויט, אך הזוג נפרד כעבור שנה. ב-1992 נישאה בשנית, לשחקן וורן בייטי אותו הכירה על סט הסרט "באגסי"[17]. לזוג נולדו 4 ילדים[18].

פילמוגרפיה ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט דמות הערות
קולנוע
1988 המולות חופיות קייט קרייג
1989 הפיתויים האסורים של ואלמונט ברטוויל
1990 הנוכלים מיירה לאנגטרי
גלויות מהחיים אוולין ארנס
1991 אשם על פי חשד רות מאריל
בנוגע להנרי שרה טרנר
באגסי וירג'יניה הול
1994 סיפור של אהבה טרי מק'קי
1995 ריצ'רד השלישי המלכה אליזבת'
הנשיא מאוהב סידני אלן וייד
1996 הפלישה ממאדים ברברה לאנד
1999 המצור אליז קראפט / שרון בריג'ר
קשר מוחי קלייר קופר
הספר שכתב את עצמו גברת בנינג
אמריקן ביוטי קארולין ברנהאם
2000 מאיזה כוכב אתה? סוזאן
2003 שטח פתוח סו בארלו
2004 להיות ג'וליה ג'וליה לאמברט
2006 לרוץ עם מספריים דיידרה בורוס
2008 הנשים סילביה פאולר
2009 אמהות וילדים קארן
2010 הילדים בסדר ניק
2012 רובי ספארקס גרטרוד
ג'ינג'ר ורוזה מיי בלה
רוב הסיכויים ש... זלדה דאנקן
2013 פנים לאהבה ניקי לוסטרום
2014 החיפוש הלן
2015 דני קולינס מארי סינקלייר
2016 נשות המאה ה-20 דורותיאה פילדס
יוצא מן הכלל לוסי מבארי
2017 כוכבים חיים לנצח גלוקיה גראהם
2018 השחף אירנה ארקאדינה
החיים האלה ד"ר קייט מוריס
2019 הדו"ח דיאן פיינסטיין
קפטן מארוול האינטלקט העילאי/ד"ר וונדי לאוסון
ג'ורג'טאון אמנדה בראכט
תקווה בהופ גאפ גרייס
2022 מוות על הנילוס יופימיה בוק
ג׳רי ומארג׳ הולכים על כל הקופה (אנ') מארג' שלבי
2023 ניאד דיאנה ניאד
Poolman דיאן
2025 הכלה!
טלוויזיה
1986 מצוד אחר קלוד דאלאס אן טילמן סרט טלוויזיה
1987 מיאמי מחלק מוסר ויקי פרק אחד: "Red Tape" (עונה 3, פרק 19)
סוכן סמוי קארן לילנד פרק אחד: "One on One" (עונה 1, פרק 5)
1988 בת ערובה ג'יל סרט טלוויזיה
2002–2003 הילדים של ליברטי אביגייל אדמס 4 פרקים
2004 הסופרנוס בתפקיד עצמה פרק אחד: "The Test Dream" (עונה 5, פרק 11)
2005 גברת האריס ג'ין האריס סרט טלוויזיה
2024 תפוחים לעולם לא נופלים (אנ') ג'וי דילייני מיני-סדרה
יפורסם בהמשך Other Plans אמא סרט טלוויזיה

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה מועמד (ים) תוצאה מקור
2024 פרס גלובוס הזהב השחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה ניאד מועמדות [19]
פרס גילדת שחקני המסך ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד ראשי מועמדות [20]
פרס אוסקר השחקנית הטובה ביותר מועמדות [21]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנט בנינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עירית לינור, הפיתויים האסורים של ואלמונט, חדשות, 7 באוקטובר 1991
  2. ^ מאיר שניצר, סרט / רעמסס עבר בלאס־וגאס, חדשות, 15 במרץ 1992
  3. ^ רויטרס, "באגס"׳ מועמד לשמונה נוסי גלובוס הזהב, חדשות, 29 בדצמבר 1991
  4. ^ מאיר שניצר, סרט / זיוף אורגזמות הומניות, חדשות, 11 בדצמבר 1991
  5. ^ נילי ברקן, ‏חכם, חד, רענן. לא חתרני, באתר גלובס, 2 בפברואר 2000
  6. ^ ניר קיפניס, ‏ילדים, גברים וחתולים, באתר גלובס, 19 במאי 2003
  7. ^ ניר קיפניס, ‏הסרט "אמריקן ביוטי" כבר בן 15 שנה - ועדיין מצליח לעורר מחשבה, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2014
  8. ^ פבלו אוטין, ‏באורך של החיים, באתר גלובס, 9 במאי 2005
  9. ^ אורי קליין, מדוע לאנט בנינג אין מזל, באתר הארץ, 27 בינואר 2005
  10. ^ בוב טורטלוטה, רויטרס, אמא סדרתית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006
  11. ^ טל לוין, עכבר העיר, "הרשת החברתית" הוא המנצח הגדול בגלובוס הזהב, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
  12. ^ טל לוין, עכבר העיר, נאום המלך הוא הזוכה באוסקר 2011, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011
  13. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, אפילו אל פצ'ינו לא מציל את "דני קולינס", באתר הארץ, 11 במאי 2015
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, תחושה של הערכה ותסכול מלווה את הצפייה ב"נשות המאה ה-20", באתר הארץ, 1 במרץ 2017
    מיקי לוי, ‏לעומק התודעה, באתר גלובס, 2 במרץ 2017
  15. ^ ארז דבורה, "החיים האלה": תסבלו שעתיים וזה ייגמר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
    אתר למנויים בלבד אורי קליין, "כוכבים חיים לנצח": בלעדיהם זה היה עוד סרט על דמות אמיתית, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
  16. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, "החיים האלה": יומרני, שטחי ומניפולטיבי - כל מלה מתאימה לתאר את הסרט הזה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2018
  17. ^ חגי לוי, אבהתו האחרונה (בינתיים) של וורן באטי, חדשות, 24 ביולי 1991
  18. ^ בני לנדאו, במיטה עם וורן בייטי, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
  19. ^ Horton, Adrian (2024-01-08). "Golden Globes 2024: the full list of winners". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-15.
  20. ^ Alli Rosenbloom, Lisa Respers France, SAG Awards 2024: Winners list, CNN, ‏2024-02-25 (באנגלית)
  21. ^ The 96th Academy Awards | 2024, www.oscars.org, ‏2024-01-23 (באנגלית)