ים הארכיפלג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
Eastern Baltic  |
| סוג |
ים |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין |
Hirvijoki, Aura River |
| מדינות באגן הניקוז |
פינלנד |
| קואורדינטות | 60°15′22″N 20°55′55″E / 60.256°N 20.932°E |
  | |
ים הארכיפלג (בפינית: Saaristomeri, בשוודית: Skärgårdshavet) הוא החלק של הים הבלטי שבין המפרץ הפיני למפרץ הבוטני, בתחומי המים הטריטוריאליים של פינלנד. הארכיפלג שנתן את שמו לים הוא הגדול בעולם במספר האיים שבו, אף על פי שרוב האיים קטנים מאוד ומרוכזים באזור קטן. הים עצמו רדוד ועומקו הממוצע 23 מטרים. אוניות גדולות אינן מסוגלות לעבור ברוב התעלות שבין האיים.
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בים הארכיפלג יש מספר רב מאוד של איים. מספרם המדויק של האיים תלוי בהגדרה של המונח "אי", מכיוון שגודל פיסות האדמה משתנה מסלעים קטנים המציצים מן המים לאיים גדולים שבהם כמה כפרים או אפילו עיירה קטנה. מספר האיים בתוך ים הארכיפלג ששטחם גדול מקילומטר רבוע הוא 257, בעוד שמספר האיונים הקטנים ששטחם מעל ל-5 דונם הוא כ-18,000. מעריכים את מספר האיים הכללי, כולל הסלעים הקטנים ביותר והבלתי מיושבים, בכ-50,000. לשם השוואה, מספר האיים באינדונזיה מוערך בין 13,000 ל-18,000. האזור מתחלק באופן גס לארכיפלג הפנימי ולארכיפלג החיצוני, כאשר הארכיפלג החיצוני כולל בעיקר איים קטנים ובלתי מיושבים. הארכיפלג מכסה שטח שצורתו דמוית משולש שקודקודיו הם העיירות מרייהאמן, אוסיקאופונקי (Uusikaupunki) והאנקו.
האיים החלו לבצבץ מן הים זמן קצר לאחר עידן הקרח האחרון. התהליך נמשך עדיין בשל רתע בתר קרחוני (post-glacial rebound), כאשר שוניות סלעים חדשות ואיים נוצרים לאיטם והאיים הקיימים מתרחבים ומתמזגים עם איים אחרים. קצב ההתרוממות בגין הרתע הוא בין 4 ל-10 מילימטרים בשנה. קצב הסחיפה של האיים איטי מאוד בהשוואה לקצב ההתרוממות מכיוון שהאיים בנויים מגרניט ומגנייס, שני סוגי סלע קשים במיוחד.
דמוגרפיה ומנהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיים מחולקים בין הפרובינציה של פינלנד המערבית והאזור האוטונומי של אולנד. קו הגבול בין הפרובינציות משתרע בצורה כללית לאורך קיהטי (Kihti), שטח ים פתוח יחסית. יחד עם האיים שבקרבת החוף השוודי מהווה האזור אירוריג'ן (שטח השייך לשתי מדינות בו מתנהל שיתוף פעולה מקומי לטובת האזור כולו).
מספר התושבים הקבועים באיים נע סביב 60,000, כש-27,000 מתוכם חיים באולנד. ברוב היישובים העירוניים באזור מתגוררים דוברי שוודית שזו שפתם היחידה בלבד או שהם מהווים רוב. הנמלים העיקריים בסביבה הם טורקו ביבשת ומרייהאמן באיי אולנד.
לפינים רבים יש בתי קיץ באיים שבאזור הידועים ביופיים. בשל עובדה זו מוכפלת אוכלוסיית איים רבים ואף יותר מכך בתקופת הקיץ. המתאכסנים בקיץ הם בעיקר דוברי פינית בניגוד לתושבים הקבועים. קולטרנטה (Kultaranta), משכן הקיץ הרשמי של נשיא פינלנד שוכן באי לואונונמה (Luonnonmaa), חלק משטח של העיר ננטלי.
מאפיין ייחודי בדמוגרפיה של האיים הוא שיעור גבוה של לידות התאומים. הנטייה ללידת תאומים לא זהים היא בחלקה תורשתית, והגנים הגורמים לכך נפוצים בין תושבי הארכיפלג. במאות ה-18 וה-19 היה היחס בין לידת תאומים ללידות רגילות באיי הארכיפלג הגבוה ביותר באירופה, וגבוה בצורה משמעותית מיחס זה בחלק היבשתי של פינלנד. הגורם המרכזי לכך הייתה התזונה שהתבססה על הדיג. דגים הם מקור מזון מצוין לחלבונים ולשומנים בלתי רוויים, והם זמינים גם כאשר גידול יבולים חקלאיים נכשל בשל מחלות או מזג אוויר. מצד שני, דיג הוא מקצוע מסוכן שגורם למספר מקרי מוות רב, ולכן יש יתרון בלידות מרובות. בשל קוטנם של האיים אנשים נישאו בדרך כלל לבני דודים מדרגה ראשונה או שנייה ובכך העשירו את מאגר הגנים בגנים הרצויים.
כלכלה ותקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיים נהנים בדרך כלל מרמת מחיה גבוהה בהשוואה לזו שבפינלנד גופא. דיג ועיבוד דגים הן תעשיות עיקריות. הארכיפלג נודע בשל מוצרי המליחים הבלטיים וטרוטת עין-הקשת המעובדים בו. החקלאות באיים מוגבלת בשל שטחם הקטן וטבעם הסלעי. עם זאת, האקלים באיים נוח יותר מאשר בפינלנד גופא, וכמה איים, בייחוד רימטילה (Rymättylä), ידועים באזורים היבשתיים הקרובים כמקומות מהם מגיע היבול הראשון של תפוחי אדמה בקיץ. החשיבות של התיירות לכלכלת האיים גדלה מדי שנה.
קהיליות האיים שבצד ה"פיני" של "קיהטי" מקושרות בעזרת "כביש טבעת הארכיפלג", שרשרת של גשרים ומעבורות. איים השוכנים רחוק יותר מקושרים על ידי מעבורות, ובמקרה של אולנד, נמל תעופה קטן. המעבורות מסווגות לשתי קטגוריות. הנסיעה במעבורות ה"צהובות" (בפינית lossi) היא חינם והן פועלות בנתיבים הקצרים שבין איים (גדולים) סמוכים. צורתן דמוית דוברות. המעבורות ה"לבנות" (בפינית yhteysalus) הן ספינות ודמי הנסיעה בהן נמוכים. הן פועלות לאורך הנתיבים הארוכים המכסים כמה איים קטנים המרוחקים זה מזה. מעבורות גדולות יותר מחברות בין הערים הפיניות, טורקו והלסינקי לאולנד ולשוודיה.
במהלך חורפים קרים נסללים "כבישי קרח" רשמיים בין כמה מהאיים, דבר המקל בצורה משמעותית את התעבורה, כיוון שאפשר לנהוג במכונית (או אפילו מטענית, אם הקרח עבה מספיק) מהיבשת לאיים. מצד שני, במהלך האביב, כאשר הקרח מפשיר, או בסתיו, כאשר הקרח רק נוצר, עובי הקרח דק מדי מכדי לאפשר אפילו הליכה, אבל עבה מדי מכדי שסירות יוכלו לעבור דרכו. מצב זה עלול להשאיר חלק מהאיים בהם חסר מזח לספינות גדולות מנותקים במשך ימים או שבועות.
נתיבי שיט חשובים חוצים את ים הארכיפלג. הניווט דרכו מסוכן בשל מבוך האיים, העומק המשתנה והסלעים המרובים. מסיבות זו מפוזרים באיים מגדלורים רבים בגדלים משתנים והעושים שימוש באיתותים שונים.
טבע ושמירת טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיים מהווים בית גידול ייחודי ורבגוני עבור חיות הבר. האיים הגדולים יותר דומים לאזורי החוף של פינלנד היבשתית, בעוד שבשוניות הסלעים הסביבה שונה בצורה קיצונית. אין עצים על האיים הקטנים, אך עם זאת הם מהווים בית גידול עשיר לצמחייה. האיים מקבלים שעות שמש רבות יחסית, והתקופה בשנה שבה יכולים הצמחים לגדול ארוכה יחסית. הצמחים מדושנים על ידי גואנו. מצד שני, רוח בלתי פוסקת כמעט ושכבת קרקע דקה עד בלתי קיימת מגבילה את יכולת הצמיחה. המליחות הנמוכה מאוד של הים הבלטי מפחיתה מאוד מהסכנה שמהווים נתזי של מי ים.
התנאים יכולים להשתנות בצורה קיצונית אפילו בתוך אי קטן אחד. באי שקוטרו לא עולה על כמה עשרות מטרים יכולים להיות שטחים קטנים של ביצות כבול של מים מתוקים, בריכות מים עומדים של מים מליחים, שיחים, אחו, סלעים חשופים, חופים מוכי רוח ומפרצים קטנים מוגנים. הפנוטיפ של צמחים רבים השתנה כתגובה לסביבה. לדוגמה, עצי הערער על איים קטנים גדלים לגובה של פחות מחצי מטר, אבל מכסים שטח של כמה מטרים רבועים.
האיים הם מקלט לעופות ימיים. המינים כוללים את הברבור המצוי, ה-Cepphus grylle, הטבלן המצויץ וכמה סוגים של שחפים. לאחרונה החלו להתפשט בארכיפלג מושבות של קורמורנים גדולים ומספרם הולך וגדל. חובבי הטבע אינם רואים תופעה זו בעין טובה, מכיוון שהקורמורנים הגדולים נוהגים לקנן במושבות צפופות ובסופו של דבר מרעילים את הצמחים סביבם בלשלשת.
האיום הגדול לסביבה הוא אאוטריפיקציה הנגרמת בעיקר בשל חקלאות ובריכות דגים. אומנם מקצועות אלו מצויים תחת פיקוח כיום בפינלנד, אבל ההשפעה של פיקוח זה מוסווית בשל הירידה הכללית במצבו של הים הבלטי. אזורים רבים בארכיפלג מוגנים בפני פעילות אנושית פשוט בשל היותם בלתי נגישים. קיימים בארכיפלג שמורות טבע קטנות רבות והפארק הלאומי הארכיפלג הדרום מערבי, בהם עלייה על האיים מותרת למדענים בלבד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיים החלו לבצבץ מן הים (בשלב המכונה ים יולדיה) לפני כ-10,000 שנה. הממצאים הארכאולוגיים העתיקים ביותר מתוארכים לתקופה סביב 4,000 לפנה"ס ומייצגים את "תרבות כלי הכבול-מסרק".
הארכיפלג שוכן במקום אסטרטגי, המגן על נתיבי הגישה לסטוקהולם, טורקו וכל המפרץ הבוטני. משום כך בוצרו האיים על ידי האימפריה השוודית במהלך ימי הביניים. נתיב דואר מלכותי עבר באיים הצפוניים במאות ה-16 וה-17. ב-1809 נאלצה שוודיה למסור את האיים לרוסיה, והם הפכו חלק מהדוכסות הגדולה של פינלנד.
במהלך מלחמת קרים תקף כוח אנגלי-צרפתי את מצודת בומרסונד (Bomarsund) והרס אותה. במסגרת חוזה אולנד של 1856 הוכרז החלק של איי אולנד בארכיפלג "אזור מפורז". האזור נשאר מפורז עד היום.
פינלנד זכתה בעצמאותה מרוסיה ב-1917. זמן קצר אחר כך פנו התושבים דוברי השוודית של איי אולנד לשוודיה בבקשה שתספח את האיים. הבקשה זכתה לתמיכה מסויגת בשוודיה, אך הובילה למשבר אולנד. חבר הלאומים נקרא לפתור את הבעיה, וב-1921 העניק חבר הלאומים לפינלנד את הריבונות על כל הארכיפלג, למרות התנגדותם של רוב תושבי אולנד. עם זאת, ניתנה לאיי אולנד אוטונומיה נרחבת ומצבה כאזור מפורז אושר מחדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הפארק הלאומי הארכיפלג הדרום מערבי
- ארכיפלג טורקו
- מפה אינטראקטיבית של מעברות בפינלנד
- כל הנמלים באריפלג של טורקו ואולנד