לדלג לתוכן

ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ש
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
׆
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

ש היא האות ה־21 באלפבית העברי. שמה שי"ן.

האות ש' מייצגת שני עיצורים שונים בעברית:

שין ימנית ושמאלית נחשבות ברוב המובנים (סדר המילים במילון, גימטריה, מניין 22 האותיות בעברית) לאות אחת. בכתיב לא מנוקד אין הבדל ביניהן וההגייה מסתמכת על הכרת המילה או על פי ההקשר (כמו במשפט "שרה שרה שיר שמח").

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ש' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסצר"ש.

ייצוג האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של האות ש' בצורתה הדומה לשיניים בכתב העברי העתיק.

פרוטו שמי פיניקי ארמי
ש' (שֵׁן) באלפבית הפרוטו-כנעני ש' באלפבית הפיניקי ש' באלפבית הארמי
האות ש' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים
  • בקוד ASCII מיוצגת האות ש' בערך F9, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E9.
  • בקוד מורס מיוצגת האות ש' באמצעות הרצף: ... (נקודה נקודה נקודה).
  • ייצוגה של האות שׁ' (ימנית) בכתב ברייל הוא
  • ייצוגה של האות שׂ' (שמאלית) בכתב ברייל הוא
  • באלפבית צלילי מיוצגת האות ש באמצעות המילה "שמיר".
  • באיתות בדגלי סמפור ש' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מזרחה (ימינה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

הקלדת האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך מקלידים את הנקודות של שין ימנית ושמאלית במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות האנגלית W (למעלה ומימין לאות ש').
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-0.
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt והאות העברית צ מוסיף את האות ש עם נקודה ימנית: שׁ.
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ש'.

שין שמאלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות האנגלית Q (למעלה ושמאל לאות ש').
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-9.
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt והאות העברית ש מוסיף את האות ש עם נקודה שמאלי: שׂ.
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ש'.

בתנ"ך (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוק ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת": ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן”, המילה שיבולת בצורתה העברית מציינת בשפות רבות מאפיין לשוני, המבדיל בין אוכלוסיות שונות ואשר באמצעותו ניתן להבדיל ביניהן, ובהרחבה: כל דרך התנהגות שהיא שבאמצעותה ניתן להבחין בין אוכלוסיות שונות.'

האות "ш" באלפבית הקירילי מבוססת על האות ש' העברית. מייסדי הכתב, האחים קירילוס ומתודיוס, התבססו בעיקר על הכתב היווני, ומכיוון שאין מקבילה לצליל זה באלפבית היווני, השתמשו האחים באות הגלגוליטית המקבילה שצורתה התבססה על האות ש' העברית.

בשפה העברית המודרנית, שכיחות השימוש באות ש' היא כ־4.55% מכלל אותיות האלפבית העברי.

בגימטריה ערכה 300; בערכה זה היא מופיעה במושג "שס"ה גידים".[2]

האות ש' היא אחת מאותיות השימוש, המצטרפת בראש מילה במשמעויות אחדות:

  • אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
  • כי: הביטוי "החיים יודעים שימותו" שקול לביטוי "החיים יודעים כי ימותו".
  • מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו־".

בשורשים שהאות הראשונה בהם – פ' הפועל – היא ש' (הן שמאלית והן ימנית), חל שיכול עיצורים בבניין התפעל; כמו: השׁתכר, השׂתכר, השתעל.

האות ש' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

  • שעת השין – שעת האפס, השעה המדויקת לתחילתה של פעולה (בדרך כלל פעולה צבאית); במקור מלועזית H-Hour ושימש גם בפלמ"ח.
  • קרב שין בשין – קרב שריון בשריון, כלומר קרב בין שתי יחידות טנקים.
  • שין בית – שירות ביטחון, שם מיושן לשב"כ.
  • שין גימלשוטר גדודי, החייל השומר על הכניסה למחנה.
  • בשין-קוף-ריש – בשקר (מיושן). נאמר בפי ילדים לאחר דברים שאינם אמת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמנון שפירא, מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏2004
  2. ^ הערך המילוני "שס"ה" באתר ויקימילון העברי.