קטגוריה:אסתר ב כב
נוסח המקרא
ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי
וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי.
וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמׇרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃
וַ/יִּוָּדַ֤ע הַ/דָּבָר֙ לְ/מָרְדֳּכַ֔י וַ/יַּגֵּ֖ד לְ/אֶסְתֵּ֣ר הַ/מַּלְכָּ֑ה וַ/תֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַ/מֶּ֖לֶךְ בְּ/שֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
מדרש רבה
פרק ב/פסוק כב
ויגד לאסתר ואחר כך ותאמר אסתר (אסתר ב, כב) וכו' ולא כתיב שניהם לשון ויגד או לשון ויאמר כי המגיד אינו עושה דבר רק שמגיד מה שראה ועל זה שייך לומר ויגד לאסתר אבל אצל אסתר כתיב (שם) ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי ועל דבר זה לא יבא עליו הגדה כי ההגדה שמספר לא המעשה שהיה אבל ויאמר כאשר לתקן דבר כי אסתר בא להזהיר אחשורוש שישמור עצמו ולכך כתיב ותאמר וי"ל ג"כ דבשביל זה דרשו ז"ל כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם דאם לא כן למה שנה הלשון לכתוב ותאמר ולא כתיב ותגד אלא ללמוד דמשום שאמרה דבר זה בשם מרדכי הביאה אסתר גאולה לעולם ודבר זה אינו תולה בהגדה כי כל הגדה יש לו מקבל אותו שהגיד לו ובודאי לעניין אומר דבר בשם אומרו אין תולה בזה מה שהגיד לאחר רק שהוא תולה בזה כאשר אומר דבר בשם אמרו ולא תלה מידי במקבל ולכך כתיב ותאמר למלך בשם מרדכי אבל נראה שדרשו כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם דכתיב (שם ג, א) אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וגומר, שפרשו (מגילה דף יג:) בכל מקום אחר הדברים סמוך הוא למעלה ולמה הוא סמוך אלא בשביל שהוא יתברך קודם ששולח מכה על ישראל שולח רפואה להם וכאן אחר שהעמיד הגואל להם היא אסתר בא המכה לישראל כי כבר היתה אסתר מוכנת לגאולה בשביל שאמרה דבר בשם אומרו והוא עיקר הכנה שהיתה אסתר זוכה לגאולה הוא בשביל זה ולא יהא קל עליך דבר זה שבשביל כך תזכה לגאולה בפרט לגאולה זאת וזה כי ראוי לדבר זה האומר דבר בשם אומרו וזה כי גאולה זאת בפרט היתה משונה מכל הגאולות כי היתה גאולה זאת כאשר היו ישראל בהסתרת פנים בגלות לא כמו שאר גאולה שבא השם יתברך לגאול אותם מתוך צרה וכאן אף על גב שעשה השם יתברך גאולה זאת מכל מקום נשארו ישראל בגלותם כי פורעניות המן יותר קשה כאשר היה צרה תוך צרות הגלות כמו שאמרנו למעלה שלכך אמרו בסוף מסכת חולין (דף קלט:) אסתר מן התורה מניין שנאמר (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר וגומר ומה ענין אסתר לזה יותר משאר גליות אבל רצה לומר כי דבר זה הוא הסתרת פנים לגמרי אשר היה מעשה המן בגלותם ולא יקשה הרי כמה דברים כמו דורו של שמד גם כן היה בגלותם ולמה שייך יותר במעשה המן ואנכי הסתיר אסתיר דבר זה אין קשיא כלל כי דורו של שמד היה גוף הגלות עצמו שבאה ממלכות הרביעית וכמו שהגלות באה ממלכות רביעית גם כן בא ממנו פורענות של שמד ולא שייך צרה תוך צרה רק הכל צרה אחת היא אבל המעשה שהיו בגלות פרס ומדי היא המלכות שהיו ישראל משועבדים תחתיו כבר ובא עליהם פורענות מהמן שהוא מאחר כמו שפרשנו למעלה ודבר זה בודאי הסתרת פנים כאשר הם תחת המן תוך הסתרת פנים שהם תחת אחשורוש ונחשב זה סתירה תוך סתירה ולכך נקראת אסתר על שם שהיו ישראל בהסתר פנים לגמרי ומפני כך לא תמצא בגאולה הזאת מה שתמצא בשאר הגאולות כי אף נס חנוכה היה נגלה בנרות חנוכה ואלו גאולה זאת לא (ספר אור חדש עמוד קכה) היה בה נס נגלה אבל דבר זה כי כל הגאולה הזאת היה בהסתר פנים לגמרי ועם כל זה נגאלו לאפוקי חנוכה היה ישראל על אדמתם והמקדש על מכונו ולכך היה להם נס נגלה ומזה הטעם לא תמצא שמו יתברך במגילה הזאת ודבר זה שאלה גדולה כי היה הגאולה גדולה ביותר ולא תמצא שמו יתברך אף כנוי השם לא נזכר במגילה אלא שכל זה היה מפני שהיו בהסתרת פנים מן השם יתברך אף שהיה גואל אותו היו בהסתרת פנים ולכך לא נזכר השם במגילה ואל תאמר כי בשביל זה הגאולה הזאת היא יותר קטנה כי אדרבא כי דבר זה מורה שהוא יותר גדולה מאוד לגאול אותם אף כאשר היה בהסתרת פנים וכל הגאולה שהביא השם יתברך על ישראל שיהיו יודעים הטובה שהש"י עושה עם ישראל ולפיכך גאולת מצרים תמיד מזכיר הכתוב דבר זה ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים (שמות י, א) וכן בכל מקום וכל זה מפני שהיו ניסים גלויים ומפורסמים וידעו הכל כי מן הש"י היתה זאת אבל הגאולה הזאת מי מוכיח שיהיה הכל מן הש"י ואם היתה אסתר אומרת ראו הטובה שעשיתי עמכם כי הצלתי אתכם מן הפורענות א"כ לא היה נודע חסדי ה' וא"כ בחנם הביא הגאולה ולא הי' הש"י מביא הגאולה כי כל גאולה בשביל שידעו כי הוא יתברך גאל אותם וגאולה זאת מי מודיע אבל כאשר היה אסתר מוכנת לתלות הדבר במי שעשה שהרי אמרה הדבר למלך בשם מרדכי אף מה שעשה אדם ולא אמרה לאחשורוש כי אני עשיתי הטובה הזאת לך כדי שיחזיק המלך טובה אליה אלא תלה במרדכי א"כ כ"ש שתהיה תולה הגאולה ממי שבא הגאולה ממנו באמת שהיא ידעה והכירה בדבר זה כי היה חכמה גדולה מכרת הניסים שנעשו לה ולכך אמרה כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם כלומר האומר דבר בשם אמרו ראוי שתבא ע"י הגאולה כי אם אומר דבר בשם אומרו לתלות הדבר במי שבא ממנו כ"ש שיתלה הגאולה במי שבא ולא יתלה לומר כי עשיתי זאת וכוחי ועוצם ידי עשה ועוד פרשנו במקום אחר והוא עיקר וזה כאשר יש דבר אחד שהוא אל ראובן והוא ביד שמעון הרי הדבר הזה הוא דומה אל מי שהוא תחת יד אחר כאשר אמר דבר בשם אמרו הרי אדם זה מוציא הדבר שהיא תחת ידו ומחזירו אל אשר ראוי לו ובא ממנו וזה נחשב כמו גאולה לדבר כאשר מוציא הענין שהוא בידו ומחזיר אותו אל מי שבא ממנו לכך מביא ג"כ גאולה לעולם להוציא את אחד מתחת יד אחר ויהיה תחת הש"י אשר ממנו הכל וממנו נמצא לכך האומר דבר בשם אמרו שמוציא דבור שהיה תחת ידו לתלותו במי שאמר אותו ובא ממנו וזהו גאולה אל הדבור ולכך זוכה להיות ע"י הגאולה ופירש זה ברור למבין ובמקום אחר הארכנו עוד ופרשנו אותו במקומו ולכן אחר שכתוב דבר זה שאסתר ראוי לגאולה שהרי אמרה דבר בשם אמרו כתיב אח"כ אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן.
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: - התכנית להרוג את המלך נודעה למרדכי, והוא הגיד אותה לאסתר המלכה. ואסתר אמרה זאת למלך, וציינה שמרדכי חשף את התוכנית.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כב.
דקויות
איך נודע הדבר למרדכי?
1. מרדכי היה בקי בשפות רבות. בגתן ותרש דיברו בשפה שלהם ולא ידעו שמרדכי מבין אותם (רש"י ע"פ חז"ל).
2. למרדכי היו מצותתים בבית המלך. למרדכי היו מצותתים בארמון ויכולת העברת מידע למלכה בתוך בית הנשים בעזרת נערותיה (אסתר ד ד) וסריסיה (אסתר ד ו). יכולתו של מרדכי להעביר את המידע לאסתר הנמצאת בבבית המלכה מראה שלמרדכי היו קשרים.
מדוע מרדכי רצה להציל את המלך?
מסיפור המגילה ניתן להבין שהמלך היה נתון תמיד בסכנה. כאשר יש מרד, במקרים רבים המורדים מתעללים בנשותיו של המלך לעיני העם, בדומה למעשה אבשלום בפילגשי דוד (שמואל ב טז כב). לכן, כדי להגן על אסתר (אסתר ב יא), מרדכי הופך את עצמו לשומר המלך. כדי לבצע זאת, מרדכי עקב אחרי המלך ואחרי שריו וסריסיו באשר הם: בארמון ובביתם. נאמני המלך כנראה הבינו זאת, וכדי להציל את עצמם מצרות עזרו למרדכי – במיוחד, לאור הוכחת יכולתו ומסירותו של מרדכי למלך, לאחר תלייתם של בגתן ותרש שניסו להתנקש במלך.
מרדכי מעניק את כבוד חשיפת הקושרים לאסתר
נאמנות למלך ושמירה על בטחונו הינם חשובים מאד למלך. מידע על נסיון התנקשות ראוי להרשם בספר דברי הימים של המלך (אסתר ב כג). המלך לא מצא לנכון להעניק פרס לאסתר כי היא הרי מלכתו ועד חצי מלכותו הוא שלה. המלך לא העניק פרס למרדכי כדי לא לחשוף לאנשי הארמון שלמלך יש אויבים, כי אז האויבים עלולים להתאחד ולנסות שנית. גם למרדכי היתה סיבה טובה לשמור את רשת המצותתים שלו בסוד.
הסכנה למלך לא היתה מידית
אסתר לא מיהרה להזהיר את המלך. אסתר לא הלכה למלך בלתי קרואה, כי ככתוב בהמשך היא חששה לעשות זאת (אסתר ד יא). כידוע המלך קיבץ בתולות בשנית (אסתר ב יט), וניתן להניח שהוא לא ביקר את מלכתו כל לילה והיא היתה צריכה לחכות לתורה. לפיכך הסכנה לא היתה מיידית, אלא רק דיבורים התחלתיים להריגת המלך.
חקירת הנאשמים
"ויבקש הדבר וימצא". חקירה של עדים נוספים תחשוף את הרשת של מרדכי, ומה לעובדי מרדכי יש להוסיף כעדות שמיעה לדברי המלכה. מקובל יותר שבגתן ותרש נחקרו בעינויים ותחת כאבי תופת הם הודו בהאשמה. מכיון שהיו שני פושעים, חקירה של כל אחד לחוד יכולה לאשר את אמיתות תוכניתם. סביר שבגתן ותרש דיברו ביניהם ככתוב, וששיחה שכזו מצדיקה את עונשם בתליה ללא צורך במעשים נוספים. אולם אם כל אשמתם היתה השיחה ביניהם, אין מספיק עובדות לאשר שאכן הם חשבו להרוג את המלך.
יצירת בסיס שסריסי המלך אינם נאמנים למלך
עצם קיומם של סריסים קושרים מראה שהמלך ואסתר היו מודעים לסכנה, שהסריסים שומרי המלך הם לא מעל כל חשד. בהמשך, נראה שאסתר תיכננה את חשיפת המן למלך בצורה שמנעה מהסריסים להיות בחדרה ובכך להמנע מהסכנה שהמן יפקוד על נאמניו להרוג את המלך בו במקום.
מנהיגם של בגתן ותרש
1. בגתן ותרש לא היו מפקדים של יחידה או צבא, אלא שומרים פשוטים;
2. בגתן ותרש היו סריסים, ולא יכלו להקים משפחה ויורשים;
3. בגתן ותרש לא יכלו להרוג את המלך מעמדתם, כי נהוג ששומרי הסף יתרחקו מהדלת בזמן שהמלך עובר עם שומריו האישיים, ופני שומרי הסף פונים כלפי חוץ כדי לשמור על המלך;
4. מרדכי ואסתר לא מיהרו לדוח למלך וחיכו לתורה של אסתר, מכאן שלא היתה סכנה מידית למלך ומרדכי ידע שאין סכנה מידית;
5. בזמן החקירה בעינוים לא נמצא אדם בדרגה בכירה שהיה איש קשר, ושתהיה לו סיבה להרוג את המלך ולהרויח מזה. ללא אדם שכזה בגתן ותרש היו מומתים אפילו אם היו מצליחים;
הסבר אפשרי הוא שמרדכי מילכד את השומרים אשר דיברו סרה במלך. מרדכי אירגן אותם להרוג את המלך כחלק מנסיון קשר גדול. הם חיכו להוראות ממרדכי, והוא חיכה לראות אם הם ידווחו למלך עליו. כאשר עברו מספר ימים והם לא דיווחו עליו, אשמתם הוכחה ומרדכי הודיע לאסתר. כמובן שהם האשימו את מרדכי בנסיון קשר, אבל מרדכי היה זה שהלשין עליהם ולכן זה רק אישר את אשמתם. מרדכי ואחד הנאשמים היו שני העדים הדרושים כנגד הנאשם השני (דברים יט טו). קיימת דעה שהמן היה מנהיגם, אבל אז הם היו מלשינים עליו, מרדכי לא היה יודע מתי יבוצע הרצח והיה ממהר, והמן היה יודע שקיים אדם שמגיע לו כבוד מהמלך על הצלת חיי המלך מנסיון המרד שלו (אסתר ו ו).
כתוצאה מהמצב שנוצר: המלך נשאר בעל חוב למרדכי, היה קל למרדכי ללחוץ על אסתר לעזור לו ולעמה, אסתר זכתה בנקודת זכות מהמלך,המלך לא הרג את אסתר כשהיא הופיעה לא קרואה, והאמין לאסתר כשהיא האשימה את המן.
המלך לא היה מודע לכל הסיפור לאחר התחלת החקירה, ולכן מרדכי לא קיבל מהמלך דבר עד שהסיפור כולו סופר למלך (אסתר ו ב).
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר ב כב"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.