מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צליל
|
| הגייה* |
tslil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ל־ל ג
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
| נטיות |
ר׳ צְלִילִים, צְלִילִי־
|
- גון־קול
- לשון ימי הביניים מערבית: صليل (צַלִיל) – נקישה
 ערך בוויקיפדיה: צליל |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צליל
|
| הגייה* |
tslil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ צְלִילִים, ס"ר צְלִילִי־
|
- לשון המקרא פת אפויה על גחלים.
- ”הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- על פי תרגום יונתן ”חֲרַר דִלְחֵם שְׂעוֹרִין“ (יונתן על שופטים ז – פסוק יג) אך לא ברור מה היא מלה זאת (מה גם שהכתיב הוא "צלול").
- רד"ק: שמע רעש לחם שעורים שהיה מתהפך במחנה מדין. ובאמרו לחם שעורים נראה כי שמע וראה אותו, או יהיה מן צלי אש שרשו צ־ל־י/ה.
ערך בוויקיפדיה: צליל