מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בכתיב המקראי עָרֹב; ראו עָרוֹב.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערב
|
| הגייה* |
erev
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ עֲרָבִים; עֶרֶב־, ר׳ עַרְבֵי־
|
רחוב בשעת ערב
- שעות היום בסביבות שקיעת השמש לקראת תחילת הלילה.
- ”בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל“ (בראשית מט, פסוק כז)
- ”קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם; אוֹי לָנוּ כִּי־פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי־עָרֶב“ (ירמיהו ו, פסוק ד)
- ברד ירד בדרום ספרד הערב
- בהשאלה מן (1): היום שלפני כניסת חג או שבת.
- ”דִּינֵי מָמוֹנוֹת גוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם לִזְכוּת וּבְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה, לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב:“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה א)
- נסענו לדוֹד מאיר בערב־פסח ושהינו אצלו בליל־הסדר.
- בהשאלה מן (2): זמן קצר לפני ארוע.
- לשון המקרא יש הסבורים שקשור לשורש עירוב-ערבוב, שבחשכה הצללים מעורבלים ואינם ברורים.
- מופיע כפועל בלשונות: אוגריתית - ʕ-r-b . ואכדית - erbu - שקיעה, מערב.
- קיים דמיון למילה היוונית Érebos) Ἔρεβος), באותה משמעות.
- הודית: शाम (תעתיק: śām)
- संध्या (תעתיק: sandhyā)
- εσπέρα (תעתיק: espéra)
- יידיש: אָוונט
- יפנית: 夕 (תעתיק: yū)
- 晩 (תעתיק: ban)
- عصر (תעתיק: עַצְר)
- צ'כית: večer
- צרפתית: soir
- קוריאנית: 저녁 (תעתיק: jeonyeok)
- רומנית: seară
- רוסית: вечер (תעתיק: véčer)
- שוודית: afton
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
עירב
|
| שורש וגזרה |
ע־ר־ב
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- ביטל הפרדה וסדר. איחד קבוצות שונות, חיבר מין בשאינו מינו.
- הטבח הנכרי בחוסר ידיעה ערב את הכלים החלביים והבשריים.
- האם יש לערב ילדים בהליך הגירושין?
- אל תערב את צה״ל בוויכוח הפוליטי!
- לשון חז"ל (הלכה) הניח עירוב, המחבר שטחים בשבת.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערב
|
| הגייה* |
erev
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא החוטים האופקיים באריגת שתי וערב.
- ”אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר אוֹ בְעוֹר אוֹ בְּכָל־מְלֶאכֶת עוֹר“ (ויקרא יג, פסוק מח)
- במאהל הבדואי הדגימו כיצד להשחיל את חוטי הערב דרך חוטי השתי המתוחים.
- לשון המקרא משפחה שבראשה אב יהודי ואם נכריה; קבוצה הטרוגנית.[1]
- ”וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.“ (שמות יב, פסוק לח)
- ”וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל.“ (נחמיה יג, פסוק ג)
- לשון המקרא קבוצה של נוודים.
- ”וְאֵת כָּל הָעֶרֶב וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד.“ (ירמיהו כה, פסוק כ)
- ”כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל הָעֶרֶב וְכוּב וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.“ (יחזקאל ל, פסוק ה)
- מקראי.
- (2) לגבי ה ”עֵרֶב רַב“ (שמות יב, פסוק לח), כך פירש שד"ל וחוקרים נוספים. אבל מפרשים רבים (רש"י; רשב"ם; רדצ"ה) ביארו שהכוונה לקבוצה מעורבבת מכמה אומות.
- (3) כך פירש שד"ל (ירמיהו כה,כ) וחוקרים נוספים. אבל מפרשים אחרים (תרגום יונתן; רש"י; רד"ק) פירשו שהכוונה לקבוצה מעורבבת מכמה עמים שונים.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערב
|
| הגייה* |
arev
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ עֲרֵבִים; נ׳ עֲרֵבָה, נ"ר עֲרֵבוֹת
|
- אדם המקנה ביטחון, אחראי למישהו.
- יהודה היה ערב לשלומו של אחיו בנימין, כפי שהתחייב לאביו.
- (חוק ומשפט) אדם אשר מתחייב לשלם חובותיו הכספיים של אחר, באם זה האחרון לא ימלא את חובותיו.
- (חוק ומשפט) אדם אשר מופקד באחריותו אדם אחר, כגון בעת שחרור מבית כלא או ממוסד לחולי נפש.
- אלי שילם קנס והצהיר כי בכוונתו להיות ערב, כדי לשחרר את חברו ממעצר.
- בכתבים משפטיים הכתובים בלשון אוגריתית, מופיע הצירוף "ספְּר-ארבְּנם" spr . rbnm בהוראת, "כתב-ערבות".
garante, confiable (2, 1), fiador (3)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערב
|
| הגייה* |
arev
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ עֲרֵבִים; נ׳ עֲרֵבָה, נ"ר עֲרֵבוֹת
|
- מעורר תחושה חיובית, מענג.
- ”יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת-קוֹלֵךְ כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.“ (שיר השירים ב, פסוק יד)
- הקנה ביטחון לעסקה התחייב באחריות על חוב האחר. שימש כעָרֵב.
- משה ערב את אביו הזקן ודאג לכל מחסורו.
- ”כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים“ (בראשית מד, פסוק לב).
- הנעים, מצא חן לחיך.
- ”יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוה.“ (תהלים קד, פסוק לד)
- ”תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.“ (משלי יג, פסוק יט)
מילה מקראית
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערב
|
| הגייה* |
arav
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
|
חצי האי ערב
- חצי אי בדרום־מערב אסיה. הימים המקיפים אותו הם ים סוף, הים הערבי, והמפרץ הפרסי. על שטחו קיימות המדינות כויית, ערב הסעודית, תימן, עומן, קטר, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות.
- ”מַשָּׁא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים.“ (ישעיהו כא, פסוק יג)
- ”וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר.“ (ירמיהו כה, פסוק כד)
- ”עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק כא)
- ”לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל-מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק יד)
, מאת יורם טהרלב)
ערך בוויקיפדיה: ארצות ערב