מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בכור
|
| הגייה* |
bekhor
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ בְּכוֹרִים
|
- הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.
- ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.“ (דברים כא, פסוק יז)
- ”וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה.“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק א)
- השורש ב־כ־ר קיים בשפות שמיות נוספות - אכדית: bukru, אוגריתית: 𐎁𐎋𐎗 (בכר), דרום-ערבית: 𐩨𐩫𐩧 (בכר) - בן בכור. אמהרית: በኩር (bäkurə) - ראשון. השוו גם סורית: ܒܵܟܹܪ (בָּכִּר) - להגיע ראשון, ערבית: بَكَرَ (בַּכַּרַ) - להגיע מוקדם, להשכים.
 ערך בוויקיפדיה: בכור |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ביכור
|
| הגייה* |
bikur
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ בִּכּורִים; ס"ר בִּכּוּרֵי־
|
- הפרי הראשון לגדול על העץ.
- ”אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי-קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין-אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי.“ (מיכה ז, פסוק א)
- החקלאי שמח כשראה את הביכורים.
- בהשאלה: ציון/הגדרת הראשון בסדר העדיפויות (העדפה).
- שם פעולה מן הפועל ביכר הנושא שתי משמעויות.
ערך בוויקיפדיה: בכור