הדחקה

מושג בפסיכואנליזה, מנגנון הגנה נפשי

לפי הגישה הפסיכואנליטית, הדחקה היא מנגנון הגנה נפשי אשר מונע באופן פעיל מזיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות בלתי נעימים או מכאיבים, להגיע למודע[1]. בפסיכואנליזה, המושג הדחקה הוא מושג מרכזי המשמש כהסבר להפרעות פסיכיאטריות[1]. בפסיכולוגיה המדעית, לעומת זאת, המנגנון מוטל בספק[2][3].

הדחקה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D012094
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בציבור הרחב נעשה לעיתים קרובות שימוש שגוי במושג הדחקה במקום במושג הסטת קשב או הסחת דעת. למשל, באמירה: "הדחקתי את זה". בעוד שהדחקה היא תהליך לא מודע,[4] הסטת קשב והסחת דעת יכולות להיעשות באופן מודע. הבדל נוסף בין המושגים הוא שהדחקה היא מושג תאורטי הקשור באופן הדוק לתיאוריה הפסיכואנליטית,[4] בעוד השניים האחרים תיאוריים.

זיגמונד פרויד הגדיר את ההדחקה כמנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם, לשיטתו הדחקה נעשית באופן חד-פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא-מודע. רמז לקיומם של חוויות, רגשות, ומחשבות מודחקות אלו ניתן לגלות באמצעות חלומות, פליטות פה ופליטת קולמוס. הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע קשה בשלומה של האישיות ולהוות בסיס ליצירת מחלות נפש והגבלה בתפיסת המציאות.

השקעה של אנרגיה רבה בשמירת ההדחקה מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות. לדוגמה, אופיינית הדחקה של מאורעות, בני אדם ומקומות בעלי אסוציאציה רגשית שלילית. כישלון עסקי, אישי או כנגד הציפיות יכול להיות מודחק בגלל איומו על ה"אני" ועל הדימוי העצמי של האדם את עצמו כמוצלח, הוגן, ישר וכדומה.

לפי הגישה הפסיכואנליטית, ההדחקה פועלת לצדו של מנגנון הגנה פסיכולוגי נוסף, הנקרא "הכחשה".

למרות הפופולריות של רעיון ההדחקה בקרב פסיכואנליטיקאיים ובקרב הציבור הרחב, קיים ויכוח מחקרי בנוגע להדחקה ולזיכרונות מודחקים, כאשר רוב החוקרים טוענים שאין להם תמיכה מחקרית[2][3].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Simon Boag, Repression (Defense Mechanism), Cham: Springer International Publishing, 2017, עמ' 1–4, ISBN 978-3-319-28099-8. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Lawrence Patihis, Lavina Y. Ho, Ian W. Tingen, Scott O. Lilienfeld, Are the “Memory Wars” Over? A Scientist-Practitioner Gap in Beliefs About Repressed Memory, Psychological Science 25, 2014-02-01, עמ' 519–530 doi: 10.1177/0956797613510718
  3. ^ 1 2 Richard J. McNally, Elke Geraerts, A New Solution to the Recovered Memory Debate, Perspectives on Psychological Science 4, 2009-03, עמ' 126–134 doi: 10.1111/j.1745-6924.2009.01112.x
  4. ^ 1 2 repression, APA Dictionary of Psychology
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.