בקול רם

Hebrew

Roots
ק־ו־ל (q-w-l)
ר־ו־ם (r-w-m)

Adverb

בְּקוֹל רָם • (bekól ram)

1. aloud

   דיברתי בקול רם אבל אף אחד לא הקשיב.

   dibárti bekól ram avál af ekhád lo hikshív.

   I spoke aloud but no one listened.